יהדות
ב-27 בינואר 1969 נתלו תשעה יהודים בכיכר תחריר שבמרכז בגדד, לעיניהם של חצי מיליון צופים.
היה זה שיאו של מסע רדיפה לאחר הקמתה של מדינת ישראל ואשר החיש את עזיבתם של רבים מחברי הקהילה החזקה והמשגשגת של העיר. מתוך 160,000 היהודים שחיו בתחומי עיראק של ימינו מאז חורבן הבית הראשון, נותר היום רק קומץ.
כשהיהודים ברחו, הם לא הורשו לקחת עמם יותר משלושה סטים של בגדים וחמישים דינר — פרוטות ממש. הממשלה העיראקית החרימה את רכושם הקהילתי והפרטי.
במשך עשרות שנים, האמינו הניצולים מבני הקהילה וצאצאיהם שכל הפריטים המתעדים את חייהם בארץ מולדתם הקדומה אבדו לבלי שוב.
הארכיון של יהדות עיראק מתעד 2700 שנות היסטוריה של הקהילה היהודית בעיראק — היסטוריה עשירה שבאה אל קיצה כשהקהילה היהודית נאלצה לנוס על נפשה. האוסף מכיל עשרות אלפי פריטים, בהם גם ספר תנ"ך בן 400 שנה, תלמוד בן 200 שנה, ספרי תורה, תיקים לספרי תורה ושאר ספרות קודש, כולל כתבי יד מאת הבן איש חי (יוסף חיים מבגדד), מלומד בגדדי מסוף המאה התשע-עשרה, כמו גם רשומות קהילתיות ופרטיות.
כאמור, התיעוד ההיסטורי הזה של הקהילה היהודית המשגשגת שוב נמצא בסכנת הכחדה, שכן משרד החוץ של ארה״ב מתכוון להשיבו לעיראק במהלך שנת 2021.
הארכיון של יהדות עיראק הוא רכוש יהודי שגזלה ממשלת עיראק. החזרת האוסף לעיראק היא התגלמות התוכחה של אליהו הנביא במלכים א': "הֲרָצַחְתָּ, וְגַם-יָרָשְׁתָּ" — הוספת חטא על פשע וגזלת רכוש. אסור שארצות הברית תיקח חלק בעיוות הדין הזה.