בזכות מי: הכירו את הגיבורים מאחורי החיסון לקורונה

בכתבה שפורסמה באתר "הגרדיאן" נחשפת הגיבורה הראשונה של פיתוח תרופה לנגיף הנשימתי - למה העונה לשם "קרומאק". קרומאק מתגוררת בחווה במדינת וושינגטון, ואינה יודעת שהיא פיתחה בגופה ננו נוגדנים שהתגלו כחיוניים מאד במסגרת המאבק בנגיף.

ננו נוגדנים הם מערכת הגנה מחיידקים ווירוסים האנושית בגודל מיקרוסקופי. היצרנים בטבע של הננו נוגדנים הם בני משפחת הגמליים: הגמלים, הלמות והאלפקות, שמאות מהם שותפו בעל כורחם במסע לחיפוש ננו נוגדנים טובים נגד הקורונה. החיפוש הגיע לתוצאה טובה לאחר שאחד מהננו נוגדנים שבודדו מגופה של קורמאק סיפק את התוצאה המיוחלת והתגלה ככזה שמצפה את חלבון הקרס (חלבון ה"ספייק") המאפיין את נגיף הקורונה, ובכך מונע ממנו את היכולת לחדור לגוף האנושי.

לדברי ד"ר דיויד ברודי, אחד מהחוקרים שעסק בפיתוח הננו נוגדנים, "מדובר במוצר שיכול להוות תרופה ראשונית למי שנחשף לחולה מאומת, אדם כזה היה לידך או התעטשו בסביבה שלך, אתה לוקח את הננו נוגדנים האלו כטיפול ראשוני. הם קלים מאד לייצור, יכולים להגיע באבקה ולא צריך לשמור אותם בקירור. אתה נושם אותם לריאות והם ישר נכנסים לפעילות".

אלא שבניגוד לקורמאק, שזוכה יחסית לחיים טובים, מאות מיליוני בעלי חיים שהחיסון נוסה עליהם במהלך פיתוחו לא יזכו לחיים בריאים וקלים בחווה, אלא ישוכנו בכלובים וככל הנראה ימותו במהלך התהלי. מדובר באוגרים סיביריים, חולדות, קופים, סרטני פרסה, חמוסים וחזירים ששותפו בעל כורחם במרוץ העולמי למציאת תרופה לנגיף.  

אחד מבעלי החיים שנדרש לפיתוח החיסון האנושי הוא סרטן הפרסה האמריקני, מין ששרד בעולם 450 מיליון שנה כולל ארבע תקופות הכחדה המונית. למרות יכולת ההישרדות שלו, סרטן הפרסה נמצא  כיום בסכנת הכחדה. דמו הכחול של הסרטן הוא היחידי בטבע שמייצר חומרי קרישה, הנדרשים למגוון רחב של חיסונים ותרופות. המדענים מודעים לסכנת ההכחדה המדוברת, ושולים את הסרטנים מהים, לוקחים מהם בין 20-30 אחוז מדמם, ומשיבים את הסרטנים למים. עם זאת, בין חמישה לעשרים אחוז מהסרטנים מתים בתהליך, וחלק מהנקבות שחוזרות לים אחריו מתקשות להתרבות. 

מי שהרוויחו ממגפת הקורונה, בצורה פרדוקסלית, הם קופי האדם ושאר סוגי הקופים שהיו לפני כן נסיינים לתרופות אנושיות. נוצר מחסור ענקי בהם ולכן חוקרים רבים דילגו עליהם והשתמשו באוגרים סיביריים שיש להם  קולטן ACE2 הדומה לקולטן האנושי. 

בהקשר לכך אומר פרופסור פוטון כי "המגפה הנוכחית דחפה את החוקרים לפתרונות חדשים והתברר שלא תמיד צריך לעשות ניסויים על קופים. אנחנו משתמשים בהם עם הננו נוגדנים שיצרנו מהלמה קורמאק ורק בשלב האחרון נבחן את הננו נוגדנים על קופים" הוא אומר. אז מבחינה רבה לפחות בגלל הדחיפות העולמית למאבק במגפה הקופים הרוויחו קצת שלווה.