גילוי שמימי מהגאון מווילנה: "יאיר את העיניים של ישראל"

במכתב מרגש ששלח האדמור רבי יאשיהו פינטו, מספר האדמו"ר, על סוד השמות היהודיים. 

וכך כותב הרב: יהודית היא ניצוץ מיעל אשת חבר הקיני, אשר הרגה את סיסרא. אבל יהודית עלתה למדרגה גבוהה מיעל, כדברי רבנו הרמ"ע מפאנו זצוק"ל (שופטים אות סה), דהנה יעל עשתה מעשה לשם שמים עם סיסרא והרגה אותו. והקב"ה מעיד עליה שהכל היה לשם שמים ושום הנאה לא היתה לה. אבל יהודית נתנה גבינה לאותו מושל גוי והרגה אותו, בלי להגיע למעשה. 

והנה צריכים להבין, רבותינו דרשו שיעל זכתה לעלות ולהתעלות ולחזר בגלגול של עלי הכהן שהיה באהל מועד, וכך עלתה מדרגה בסוד העבור מאישה לאיש, שזו עליה גדולה מאישה בגלגול הקודם יעל, עלתה להיות בגלגול הבא עלי הכהן. 

והנה מובא בספר הגלגולים שעלי הכהן התגלגל ביהודית. אם כך נמצא שעלי הכהן ירד, משום שלעלות מגלגול של אישה לאיש זה מעלה, אבל לרדת מגלגול של איש לאישה זה ירידה. ואם כן, למה ירד עלי הכהן לבוא בגלגול של אישה, יהודית. 

והנה כאשר הקב"ה זכה אותנו בתאומים, חשבנו הרבה על השמות מה לקרא להם. ומאותו היום של הברית מילה, עברנו יסורים מרים וקשים, נסיון קיומי קשה ביותר. ואנחנו כותבים הדברים שיהיו לזכרון עולם, צאו וראו גדלת השם. 

כשנולדנו ביום ראש השנה, מר אבי שיח' ומרת אמי שתח' התיעצו בדבור אחד עם מר זקני רבי משה אהרן פינטו זצוק"ל, שמר זקני בבא מאיר זצוק"ל יהיה הסנדק שלנו וכך נסגר. 

ערב יום כפור, בבא מאיר זצוק"ל כמלאך השם צבאות הלך למקוה והכין את עצמו ובא מוכן ומזמן להיות סנדק אצל בתו, שהיתה אהבת לבו מכל בניו, שהיה מעיד ואומר שהוא יחלק אתה את עולם הבא שלו. 

כך בקדשה ובטהרה הכנה לברית מילה והכנה ליום הכפורים, בידו אוחז את התמונה של רבנו הגאון מווילנה שקבל אותה ממור אביו בבא סאלי זצוק"ל, כך בא לשב סנדק אצל בתו. 

בלילה לפני כן חנכו רחוב באשקלון, על שם מר זקני הגדול רבי חיים פינטו זצוק"ל, והיה שם אדם שפגע בקדשים. רבי משה אהרן היה עניו מכל אדם ולא היה אדם שהגיע לפשטות שלו ולענוה הטהורה שלו. אבל באותו לילה באשקלון, ברחוב שעשו על שם רבי חיים פינטו, חצו קו קשה. 

מר זקני רבי משה חזר לבית, וכל הלילה בכה והצטער מה לעשות, מחר האדם שפגע בקדשים גם יהיה בברית. החליט מר זקני שהוא יושב סנדק. 

בבא מאיר נכנס מוכן לשבת סנדק ורבי משה אהרן אומר לו, אני יושב סנדק. זה נכד ראשון שלי ויקרא שמו יאשיהו, והשם הזה לא נקרא במשפחה שלנו הרבה שנים מרבנו יאשיהו פינטו הרי"ף דעין יעקב זצוק"ל, ואני יושב סנדק. 

בבא מאיר מיד אמר ודאי, אבל היה שם צער גדול. ביום למחרת התחילה מלחמת יום הכפורים והאהבה והכבוד והערכה והערצה לא נפגעה בין אבותי הקדושים, אבל בבא מאיר זצוק"ל עבר צער עצום פנימי. 

עברו ימים, עברו שנים, הקב"ה זכה אותנו באור גדול אחרי עשר שנים, נולד לנו אור גדול קדוש וטהור רבי יואל משה, שהוא סלת נקיה טהורה. 
עברו עוד שנים, הקב"ה פקד אותנו בתאומים. ומאותו ברית אנחנו בנסיון קיומי. 

הרבנית הצדיקה עמדה שנקרא לבן מאיר אליהו, כפי שחשבנו על שמו של בבא מאיר, שביום הברית מילה שלנו הצטער ועל התמונה של הגאון מווילנה שהביא בידו, שהיא ירשה מאבותינו. 

והתמונה לא היתה סתם תמונה, אלא בזמן ההריון של מרת אמי שתחי' באחד הימים, הרופאים אמרו לה אין דופק ולעשות הפלה. מרת אמי שהיתה קשורה בבא מאיר קשר בל ינתק, הלכה בוכה לבבא מאיר. 

בבא מאיר צוה עליה לישן אצלו בלילה ובבקר אמר לה, אל תדאגי ואל תצטערי. חלמתי את הגאון מווילנה שיולד לך בן, שיאיר את העינים של ישראל בתורה. 

אנו כותבים הדברים ובוכים בשברון הלב גדול, אבל רוצים שהדברים יהיו חקוקים לדור אחרון. כי בימים שאין אנו יודעים מתי עת פקידה, וזכרון לפניך יוחק. ולכן קראנו לבננו הצדיק מאיר אליהו, על שמו של בבא מאיר שהצטער ביום הברית מילה שלנו ועל שם הגאון מווילנה. 
ולביתי הצדקת קראנו יהודית שמחה. 

והרבנית הצדיקה שתחי' עמדה בתוקף שזה השם שיקרא בעצה אחת ולא שם אחר, כי שם של אדם יש בו כוחות גדולים ומשפיע לאדם את כל מהות חייו. וכדברי הגמרא, רבי מאיר היה בודק בשמות. וכן סנדק, הכח שלו עצום וגדול ובעל השפעה עצומה. 

וכאשר חשבנו השם יהודית שמחה, היה בדעתנו שמחה, זו שמה של מרת זקנתי ע"ה אשת בבא מאיר זצוק"ל, שהיתה צדקת גדולה. ואות ה' ידועים דברי מר זקננו אביר יעקב אבוחצירא זצוק"ל, שכל שם של אישה שמסתים באות ה' האשה מברכת ופרה ורבה, 
ולכן המילדות שמם היה שפרה ופועה.

אם כן, שמחה זה על שם שמחה, ויהודית על שם יהודית שמסרה נפש להציל את עם ישראל. ואף גם לזכרון שאנחנו באמריקה בין הגויים, שהשם יהודית יתנוסס בכל מקום. 

יהודים אנחנו, אבל הסתפקנו בשם יהודית א. משום שהשם מסים באות ת'. וב. משום שיהודית היתה מגלגול של זכר של עלי הכהן, וזה כעין ירידה מגלגול של זכר, לחזר בגלגול של אישה. ובאותם ימים מצאנו בספר קדום שאומר, שזה לא היה גלגול אלא ניצוץ של עלי הכהן שהיה ביהודית. 
אם כך, זה לא גלגול של זכר. 

ועוד, כאשר לוקחים שני שמות ועושים אותם אחד, יהודית שמחה, זה שם אחד. כמאיר אליהו, כרבי יואל משה, שזה לא שני שמות אלא שם אחד. אם כן, גם השם יהודית שמחה נגמר באות ה' "נתתה לעבדך נס להתנוסס". 

יש זמנים שיש נסיון בתוך נסיון קיומי, וכנסיון של לך לך. אמרו רבותינו שהיה ששים ושלוש שנים נסיון של לך לך, והיה נסיון קיומי. 

בע"ה הקב"ה יזכנו לבהירות הדעת, וללמד וללמד לשמור ולעשות ולקים את כל מצותך ושלא תצא תקלה מתחת ידנו. ושלא נלך מהעולם קדם זמננו, ושנשלים את שליחותינו ויעדנו בעולם, כי לתקן באנו ולא לקלקל. 

כי אתה שומע תפלת כל פה, ברוך שומע תפלה.