משולש ברמודה: ההיעלמויות המסתוריות של הספינות חוזרות ונשנות

משולש ברמודה הוא משולש דמיוני באזור באוקיינוס האטלנטי, שקודקודיו הם איי ברמודה בצפון, החוף המזרחי של פלורידה במערב, ופורטו ריקו בדרום. שטחו של המשולש הוא כ-1.3 מיליון קילומטרים רבועים, ובמהלך השנים דווח על טביעה של עשרות ואף מאות אוניות ומטוסים בשטחו, ביניהם "טיסה 19" הידועה לשמצה - קבוצה של חמישה מפציצים של הצי של ארצות הברית שיצאו לטיסת אימון מבסיס בפלורידה ב-5 בדצמבר 1945 ונעלמו. 

מתברר שמשולש ברמודה, או לפחות משהו המזכיר אותו, נזכר כבר במקורות היהדות. בפירושו של רש"י על מסכת ברכות (דף ח, עמוד א) נאמר ש"ים אוקיינוס יש בו מקומות שאינו מקבל ברזל, ו[לכן] מחברין לוחי הספינה", כלומר, מחברים את חלקי הספינה, "על ידי חבלים ועקלים שתוחבין בנקביו, ותוקעין אותן בדוחק לפי שהם גסין כמידת הנקב".

כלומר, לפי רש"י, שחי בראשית המאה ה-12 בצרפת, יש מקומות באוקיינוס שהיו ידועים לספנים בימי קדם כאזורים שבולעים מתכות ומסוכנים לספנים, ומשום כך הם היו בונים את ספינותיה באמצעות לוחות עץ וחבלים בלבד, ללא שימוש במסמרי מתכת שעלולים היו להיבלע באותם אזורים ולהביא לטביעת הספינה. 

הרש"ש, רבי שמשון שטראשון, שחי שבע מאות שנים אחרי רש"י, ציטט את דבריו בפירושו למסכת ברכות והוסיף הסבר: "יש בו מקומות שאינו מקבל ברזל – והוא מפני שנמצאים שמה בקרקעית הים אבני מאגנעט אשר טבעם למשוך הברזל אליהם". כלומר, הסיבה לכך שהספינות מאבדות את המתכת שלהן באותם אזורים היא מגנטית. ואכן, אחת הטענות המוכרות למסתורין של משולש ברמודה היא שמתחת לשטח המשולש ישנו ריכוז עצום של מתכת, אולי אפילו מטאוריט מגנטי ענק, והם אלו שגורמים למצפנים ולרכיבים החשמליים במערכות הספינות והמטוסים "להשתגע" כשהם עוברים מעל המשולש, דבר שמביא לטביעתן של אותן ספינות ולהתרסקותם של אותם מטוסים אל תוך הים.

למעשה, אחת הראיות החזקות לכך שמשולש ברמודה אינו מסוכן יותר מכל מקום אחר היא העובדה שחברות הביטוח אינן גובות תעריפי ביטוח חריגים על מעבר באזור זה. גם רשומות משמר החופים של ארצות הברית מאשרות את הקביעה שמשולש ברמודה בטוח לא פחות מאשר שאר נתיבי התנועה הימיים המקובלים ואין בו יותר "היעלמויות" מסתוריות מאשר בכל שטח דומה באוקיינוס.