יהדות
במכתבו של הרב יאשיהו פינטו הוא מכריע לגבי ברכת בשמים:
"נשאלנו בשנה האחרונה פעמים רבות, האם אדם שאיבד את חוש הריח מהמגיפה הקשה, שחלתה והחריבה והביאה את העולם עשרות שנים לאחור. ואחד מן הנזקים של המגפה איבוד חוש הריח והטעם. ונשאלנו בענין ההבדלה, האם לברך בורא עצי או עשבי בשמים או לא, משום שלא מריח מאומה.
והנה מובא ב״הלכות קטנות״ (חלק ב סימן קפג) מי שאין לו חוש הריח, אף על גב דקיימא לן, דאין לו לברך על הבשמים במוצאי שבת, מכל מקום על כל פנים יש לו להריח, דהנשמה נהנית.
דהנה נחלק הדברים על פי ה״הלכות קטנות״. גם אם האדם לא מריח כלום, יקח בידו את הבשמים ויריח. ומדוע, משום שהנשמה נהנית מהריח שמריח. ובענין הברכה, עיין ב״שולחן ערוך״ (סימן רצז סעיף ה) וכן ב״ברכי יוסף״ שם מה שמביא בשם הרדב״ז, ועיין בספר ״יוסף אומץ״ (סימן טוב) שנשאל במי שיש לו חולי קרירות ונושא הצינה יחלש החושים ובפרט חוש הריח. לפעמים מריח ולפעמים אינו מריח, אם יכול לברך בהבדלה או לא.
והשיב, דיכול לברך ולהוציא בני ביתו, כיון דעל הרוב הוא מריח וכו׳. והנה בבשמים יש ענין מיוחד, כי הברכה היא גם על הריח הגשמי שמריחים וגם על הריח הרוחני שמריחים.
וידועים דברי רבותינו הקדושים, שאחד מן הדברים שיהיו סימן במלך המשיח, שיהיה לו כח הריח חזק ומן הריח יבין וידע דברים, כי הנשמה נהנית.
וידוע שבחטא אדם הראשון, כח הריח לא נהנה מאכילת אדם הראשון וכך זה נשאר טהור וחזק ונקי. אבל עלינו להקפיד, שקיבלנו עלינו שספק ברכות להקל, ולא טוב ועוד בימים האלו שמידת הדין מתוחה על העולם, להיכנס לספק ברכה לבטלה.
ולכן, אם האדם איבד את חוש הריח, יבקש מחבריו בהבדלה לברך ״בורא מיני/עשבי בשמים״ ויענה אמן ויריח, אף אם לא מריח, הנשמה של האדם מריחה.
ומהשם יצא דבר ומבשרי אחזה אלוקה, צאו וראו נפלאות השם, רמז רמז לנו בכל אשר עובר על העולם. והנה עומדים לפני עוד שלב בכל עניני הגאולה. עברנו כ-יב׳ חודש, ונכנסים לשלב שני בכל ענייני משיח צידקנו.
יזכנו הקב״ה ״ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים״
בברכה,
יאשיהו יוסף.