גדולי ישראל
הבה נשמע כיצד הרגיע רבינו ה'אבן עזרא' את אלה שבאו לשאול אותו בדבר הצרות הניתכות עליהם, והחלו לערער קצת על חשבונות-שמים, רח"ל.
סיפר להם ה'אבן עזרא' מעשה שהיה בשני יהודים שהלכו בדרך. לאחד היה 3 לחמים, ולשני רק 2. הצטרף אליהם אדם שלישי, וכאשר הגיעה עת הסעודה, הזמינוהו לאכול יחד עימם. כשסיימו לאכול, אמר האיש שברצונו לשלם על האוכל שנתנו לו. "יש לי 5 זהובים, אני אניחם לפניכם, ותתחלקו בכסף כראות עיניכם", אמר.
החלו השניים להתווכח; הראשון שהיו ברשותו 3 לחמים, טען שהוא צריך לקבל 3 זהובים, והשני רק 2, ואילו חברו טען שכיוון שהאורח שהצטרף לסעודתם לא הקפיד בדווקא לאכול מזה 3 חלקים ומזה 2, אלא לָקַח מזה ומזה, לכן גם החלוקה הנוכחית של הכסף, צריכה להיות לחצאין.
השניים הגיעו אל העיר, וניגשו אל המרא דאתרא, שפסק להם שהראשון שהיו ברשותו 3 לחמים, יקח 4 זהובים, והשני רק זהוב אחד.
אם אינכם מבינים חשבון כה פשוט, כיצד תבינו חשבונות שמים...?
אנשי שיחו של ה'אבן עזרא', החלו לצחוק מהדין המשונה, שהרי הראשון לא תבע לעצמו אלא רק 3 זהובים, והרב היטיב לו עוד יותר וקבע שמגיעים לו 4; היתכן?!
כאן מצא ה'אבן עזרא' מקום לגבות בו את 'חובו', ואמר להם: לעשות חשבון פשוט אינכם יודעים, ואילו את חשבונותיו של הקב"ה הנכם מתיימרים להבין ולדעת על-בורים?! - בואו ואסביר לכם את פסק הדין של הרב ההוא, ואז תבינו עד כמה פשוט הוא.
והחשבון הוא כדלהלן. 5 לחמים היו בסך הכל בסעודה זו. 3 אנשים אכלו בה. כל אחד מהסועדים אכל שליש מכמות הלחמים. נכפיל את מספר הלחמים בסועדים, ונגיע ל15- שלישים, כאשר כל אחד מהאנשים אכל 5 שלישים.
כמה שלישים מתוך ה15- באו מהראשון, שהיו לו 3 לחמים? הוי אומר, 3 כפול 3, שווה 9 שלישים. כמה שלישים מתוך ה15- הגיעו מהשני, בעליהם של 2 הלחמים? הוי אומר, 2 כפול 3, שווה 6 שלישים.
והרי כבר אמרנו שכל אחד מהסועדים אכל 5 שלישים. יוצא אפוא, שהראשון 'תרם' מחלקו 4 שלישים לאורח (שהרי הראשון הביא בס"ה 9 שלישים, והוא-עצמו, הראשון, אכל 5, והותיר 4 לאורח), והשני תרם רק שליש אחד (שהרי הוא הביא בס"ה 6 שלישים, וכיוון שאכל 5, הותיר רק אחד לאורח)
סיים האבן עזרא ואמר: "הנה לכם חשבון כה פשוט, שגם אותו לא ידעתם ולא הבנתם. ואם כן כיצד אתם רוצים לדעת חשבונות שמים...?"
(מתוך סדרת הספרים "ותן חלקנו", מאת משה מיכאל צורן)