ממשקמי הציבור החרדי לאחר השואה: עובדות על ה"בית ישראל" מגור זצ"ל
(צילום: David Cohen 156/shutterstock) | עובדות על הרב ישראל אלתר - האדמור הרביעי

גדולי ישראל

ממשקמי הציבור החרדי לאחר השואה: עובדות על ה"בית ישראל" מגור זצ"ל

במוצאי השבת הקרובה, אור לב' באדר, חל יום השנה לפטירתו של ה"בית ישראל", האדמו"ר הרביעי לבית גור. מדריך קצר לדמותו הגדולה.
אריה ניסן
הוספת תגובה
ממשקמי הציבור החרדי לאחר השואה: עובדות על ה"בית ישראל" מגור זצ"ל
(צילום: David Cohen 156/shutterstock) | עובדות על הרב ישראל אלתר - האדמור הרביעי
אא

כמה עובדות על האדמו"ר הרביעי של חסידות גור:

1. רבי ישראל אלתר זצ"ל, המכונה על שם ספרו "בית ישראל", "נולד בפולין בכ"ד בתשרי תרנ"ה (1894), כבנו השלישי של רבי אברהם מרדכי אלתר. עד גיל עשר למד אצל סבו יהודה אריה ליב אלתר ונודע כעילוי.

2. בזמן השואה ניצל בנס, כשהצליח לברוח יחד עם אביו מפולין לארץ ישראל.

3. אשתו ושני ילדיו נספו בשואה, כמו רוב החסידים שהתגוררו בפולין. אך האדמו"ר בגבורתו נישא בשנית לפערל, בתו של הרב דוד וינפלד, אך לא נולדו להם ילדים.

4. לאחר השואה שיקם את החסידות, הגדיל את כוחה ועיצב את דרכה. רבי ישראל אסף סביבו את חסידי גור שהתגוררו בישראל מלפני מלחמת העולם ואת ניצולי השואה, וכן פעל לקרב את אלו שהם או הוריהם עזבו את החסידות.

5. ה"בית ישראל" נחשב ממשקמי הציבור החרדי לאחר השואה במיוחד בכל הקשור לקביעת נורמות ציבוריות בנושאי צניעות, הפרדה בין המינים והתבדלות מהתרבות הכללית. השפעתו הייתה רבה מאוד וחרגה בהרבה מתחומי ההשפעה של חסידות גור. אישיותו הכריזמטית והכובשת זכתה להערצה של רבים, וצעירים רבים ממגזרים שונים נסחפו אחריו והפכו לחסידיו ומעריציו הנלהבים.

6. פעילותו הציבורית התמקדה בעיקר במסגרת תנועת 'אגודת ישראל'. הוא יחס חשיבות רבה לתחום החינוך ופעל רבות תוך שיתוף פעולה עם מנהיגים אחרים מהמגזר החרדי להקמת החינוך העצמאי - מסגרת חינוך חרדית אוטונומית - וביסוסו. כמו כן הקים את היומון החרדי 'המודיע' והשקיע מאמצים רבים לבסס את העיתון כלכלית.

7. בנוסף לתפקידו כאדמו"ר ומנהיג של חסידות גור שימש גם בתפקיד של יו"ר מועצת גדולי התורה. מתוקף תפקידו זה השפיע רבות על התנהלותה ודרכה של תנועת 'אגודת ישראל' שנוסדה על ידי אביו, האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר, שנודע בכינויו ה"אמרי אמת". הוא גם יזם, סייע ועודד את הקמתן מחדש של חצרות אדמו"רים מכל הקהילות החסידיות, שנכחדו בשנות המלחמה.

8. על דמותו כאדמו"ר נכתב ב"אנציקלופיה לחסידות גור" כך: "בחכמתו ובתבונתו ידע להלוך כנגד כל אחד ואחד. לחכם- בחכמתו, לעשיר- בעשרו, לסוחר- במסחרו, לחולה- במחלתו וללמדן- בלמדנותו. זו היתה דמות מיוחדת במינה, נדירה בתכונותיה. הפגישה איתו היתה לחוויה. מבט עיניו היה חודר ומדהים... די היה בשמיעת מילה אחת מדבריך, והרבי כבר ידע במה המדובר, והיה משיב על אתר בחריפות, בקיצור, בחכמה... מן הדין לציין את זכרונו הפינומנלי... כל אדם שר' ישראל ראהו פעם אחת, כבר זכר את שמו ומעשיו...".

9. האדמו"ר נפטר בב' אדר תשל"ז ונקבר בהר הזיתים. עם פטירתו מונה לאדמו"ר אחיו, רבי שמחה בונים אלתר זצ"ל, בעל ה"לב שמחה".

10. לאחר פטירתו הוציאו מכתב ידו חמישה חלקים של ספרו "בית ישראל".

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי