מיסטיקה וקבלה
במדרש הלכתי קדום שעסק באיסור לאכול יצורים ימיים שאין להם סנפיר וקשקשת, הוזכרה גם "הסירונית"; מתוך ההקשר ברור שהסירונית היא יצור שחציו אדם וחציו דג, ובמילים אחרות: בת ים.
החיד"א כותב: "דג יש בים שקורין סירינ"ה, מחציו ולמעלה כדמות אישה בתולה ומחציו ולמטה כתבנית דג, ומקום משכנה בסלעים ומקומות מסוכנים בים, ומדי עבור איזה ספינה תתחיל לשורר ולזמר בקול נעים הרבה עד כי תפיל חבלי שינה על כל אנשי האונייה, ואחר כך נכנסת לתוכה והורגת ואוכלת יושביה".
"בני ים" מוזכרים גם בגמרא, ורש"י, פרשן התלמוד הגדול, הסביר שהכוונה היא לבנות ים ממין זכר. "דגים יש בים שחציין צורת אדם וחציין צורת דג, ובלע"ז שריינ"א", הוא כותב, ומסביר גם איך אותם יצורים באים לעולם: "הדולפנין פרים ורבים מבני אדם – שאם בא אדם עליהם מתעברות הימנו". כלומר, מדובר בבני כלאיים של בני אדם ודולפינים.
ואם מדובר בדגים אז נשאלת השאלה האם מותר לאכול בנות ים? כותב בעל "ערוך השולחן": "מילתא דפשיטא דכל [דבר פשוט הוא שכל מה] שאינו בצורת דג – אסור לגמרי, ואינו מועיל סנפיר וקשקשת". כך שאם הצלחתם איכשהו לאתר בת ים, יצור שמעולם לא תועד במציאות, אין טעם שתמלאו אותה בעשבי תיבול ותעטפו בנייר כסף. היא לא כשרה.