שלג בשבת: כל ההלכות שאתם חייבים לדעת

להלן כמה הלכות ותשובות:
א.    נחלקו גדולי הדורות אם שלג הוא מוקצה (מדין נולד). למעשה הוא אינו מוקצה (שבמחלוקת דרבנן- הילך אחר המקל).

ב. אסור לבנות בובות שלג בשבת (מדין בונה).

ג. יש להימנע מעשיית כדורי שלג בשבת, אך מותר לזרוק את השלג עצמו ללא גיבושו לכדור. מותר ללכת על השלג, על אף שהוא נרמס ומתקשה תחת הנעל.

ד. יש להזהר שלא לסחוט סמרטוטים שיש בהם מים בשבת (מדין דש), ובכלל זה בגדים רטובים.  אסור לנער בגדי שבת יקרים או חדשים ממים שעליהם (מדין מלבן). ואם מדובר בבגד מיוחד לגשם כגון מעיל - מותר לנער אותו מהמים בעדינות, אך לא בחוזקה (מדין סוחט). מעיל העשוי כולו מפלסטיק, מותר לנערו בחזקה מגשם. מותר לנער את כל הבגדים מהשלג (טרם שהתחיל לימס).  אין לתלות בגדים רטובים על ההסקה לייבוש (מדין מבשל).

ה. מותר להשתמש ביונקרס גז בשעון שבת לחימום מערכת הרדיאטורים, אך אסור להפעיל את הברז במטבח כדי לקבל מים רותחים לשתייה וכד', משום שבאותו רגע מערכת הגז נדלקת לחימום עוד מים חדשים שנכנסים למערכת.

ו. אם ישנה הפסקת חשמל והדירה מתקררת למעלות נמוכות, מותר לעבור על איסורי דרבנן בשינוי, על מנת לחמם ילדים קטנים / חולה שאין בו סכנה - אותם ואת חדריהם. ובכלל זה מותר לומר לנכרי להדליק את הגז ולהרתיח מים עבורם (אלו איסורי תורה, אך הותרו לחולה שאין בו סכנה ע"י אמירה לנכרי). ואם נפל העירוב מותר ליהודי לטלטל עבורם מבתים אחרים מים חמים בכלי (ברוב המקומות אין רשות רבים מדאורייתא, חוץ מלהרמב"ם), וכאשר חוזר החשמל ,אפשר לכבות מנורות המזיקות לרפואתם כדי שישנו. איסורי דרבנן אלה - לכתחילה יש לעשותם בשינוי, ואם אי אפשר, מותר לעשותם אפילו ללא שינוי. 
אם ח"ו יש חשש לסכנת חיים (ואין גוי)- מותר ליהודי לעבור על איסורי תורה כדי לחמם את החדר, ובכלל זה להדליק יונקרס וכדומה, בישול מים על הגז, ולהדליק את הנר (נורט להט) לצרכם, אך יש להמעיט ככל הניתן בעשיית האיסור.

ז. אם ישנה הפסקת חשמל ושעון השבת נעצר, ויש קור גדול בבית, מותר בשינוי להזיז את הזיזים של השעון כך שכאשר יחזור החשמל, השעון ידליק את החשמל (לחימום וכו') מוקדם יותר מהמתוכנן.  

ח. במקרה של הפסקת חשמל ביום שבת, אפי' אם המים במיחם (או המרק שנשאר על הפלטה) התקררו לגמרי- מותר להשתמש בהם לסעודת שבת כאשר החשמל חזר וחימם אותם שוב לרתיחה.

ט. מותר להשאיר מים רותחים בסיר ישירות על הגז מערב שבת, ולהוציא מים רותחים במצקת ישירות מהסיר במהלך השבת (ואין בזה איסור מגיס או חשש שמא יחתה).

י. מותר לשים שעון שבת על דוד החשמל, כך שהמים שבו יתחממו בשבת, על מנת להשתמש בהם מיד בצאת שבת לרחיצה. אך אין להשתמש במים אלו בשבת עצמה.

יב. אישה שאינה יכולה להגיע למקווה מחמת השלג החוסם את הדרכים, יכולה לדחות את טבילת המצווה ללילה הבא (שמיני לשבעה נקיים), אך יש לעשות מאמץ שלא לדחות טבילת מצווה

יג. מותר להשתמש באור נרות השבת לצרכי הסעודה וכדומה, שלכך נועדו. בנרות של ימינו אין חשש 'שמא יטה', ולכן מותר גם לקרוא לאורם.

יד. אם יש דליפת גשם מהתקרה וכדומה, מותר להניח כלי שיקלוט את המים כך שלא ילכלכו את החדר (ואין ביטול כלי מהיכנו במי גשמים), ומותר גם לרוקן את הכלי מהמים. 

טו. יש לעקוב אחרי הודעות המועצה הדתית, לגבי כשרות העירוב. אם יודיעו שהעירוב נפל, אזי אסור לטלטל שום דבר חוץ מבגדים, מחוץ לבניין. זה כולל סידורים וטלית. אלא יש להתעטף בטלית בבית ולבוא כך לבית הכנסת, או להביא את הטלית מערב שבת לבית הכנסת.

בסוד השלג התבאר בספרים הפנימיים שהוא ביטוי למידת הדין הקשה המתוחה על העולם, בהסתר יד ד' במציאות. השלג מבטא את קפיאת תודעת העולם שאינו שואף אל ד' אלא עומד במקומו בעיקשות חומרנית ובגאוות אני ואפסי עוד, לעומת המים שהם תנועת ענווה וחסד, המקבלים את הצורה הרוחנית של המקום בו הם מצויים. רק האומה הישראלית מסוגלת להעלות את ההסתר הזה למקורו העליון, לראות בעומק השלג את יסוד המים שלו ואת צבעו הלבן, ובכך להכריע את תאוות החטא הנגזרת מהאידיאליזם המטריאליסטי הקפוא מבחינה מוסרית. 

אמנם, העילוי אינו רק ביכולת להכריע את קליפת השלג ולהתגבר עליה, אלא גם בהבנה מה מקומה בתהליך התיקון הכללי של העולם ככח המנגד את זרימת הקודש, לשם בחירה חופשית לגמרי בדבר ד' והופעת הייחוד העליון. יכולת עילוי זו מופיעה בישראל אשר ד' תבע בהם את האופי להופיע את השכינה בכל גווני הלבוש של המציאות ללא מעצור, תמיד בשניות של עליית מדריגה תמידית, ללא כניעה לעולם החומר הקפוא במקומו- 'לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים'. לאחר בירור זה של קליפת השלג, הבנתה והשליטה בה, השלג אכן מסוגל לשמש גם לטהרת החיים, בכך שגם החומר הגס משמש את הופעת רוח הקודש. במדרגה זו מודגש היסוד הלבן של השלג, המונח בתכונת הקפיאה שלו. 'אם יהיו חטאיכם כשנים, כשלג ילבינו'. (זהר, רמח"ל).