תהילים של החיד"א; סגולה לקריעת גזר הדין

כמה עובדות על הסגולת החיד"א; לקריעת רוע גזר הדין:

1. ''תהילים החיד"א'' הוא כינוי לקריאת ספר תהילים על פי דרכו של החיד"א: קריאה על פי האות בה מתחיל הפסוק, ולא על פי החלוקה הרגילה, למזמורים. 22 פרקים, על פי אותיות הא' ב'.

2. על פי החיד"א, סגולה מיוחדת היא לקרוא את פסוקי התהילים על פי האות בה הם מתחילים לפי שם האדם. לדוגמה: אדם ששמו ראובן יקרא את כל פסוקי התהילים שמתחילים באות "ר" ואחר כך "א", ''ו'', ''ב'' 'ו-'נ''. 

3. בהקדמה לספרו כתב מרן החיד"א על מנהג קריאת התהילים לפי אותיות השם, וכה דבריו: "והיא סגולה נפלאה עד מאוד להנצל מכל צרה וצוקה. וכל האומר בכל יום אותיות של שמו, יועיל לו להצלחה ולשמירה, וינצל מכל צער ונזק באותו היום, ובפרט להולכי דרכים ועוברי ימים ונהרות". בסוף ספרו 'כף אחת' מעניק החיד"א סגולה נוספת: "סגולה אמיתית לכל ענין הוא להיות עניו באמת מלב ונפש, וליתן צדקה כפי מתת ידו, ולעסוק בתורה לשמה" (כף אחת, סי´ לב).

4.  עוד כותב החיד"א בספרו ''סנסן ליאיר'': "דברים המועילים לרפואה בסיעתא דשמיא: ילמד פסוקי תהילים מאותיות שמו מספר ''ליקוטי תהילים'', יתנו צדקה בעדו כאשר יוכלון שאת, ילמדו מזמור ''יענך'' (פרק כ' בתהילים) י"ב פעמים, ואחר כך יאמרו תפילה לרפואתו".

5. תפילה מהחיד"א לרפואת החולה, נאמרת לאחר קריאת כל הפסוקים המתחילים באותיות שמו:

6. על פי דעת החיד"א, אין צורך לומר את הפסוקים בהם מתחיל שם אמו של החולה.

7. על פי הסגולה, אות שמופיעה פעמיים בשם האדם, כמו, למשל, בשם ''דוד'' – יש לקרוא פעמיים את הפסוקים המתחילים באות "ד".

8. במידת האפשר, ראוי שאדם אחד יאמר את כל האותיות המרכיבות את השם הזקוק לישועה, ועדיף שלא לחלק בין מספר אנשים.

9. מקור הסגולה הוא בקבלה. בקרב המקובלים, קיימת משמעות עצומה לשמו של האדם, ועל כן מסוגל לעילוי נשמתו של הנפטר ולהבדיל אף לישועתו של האדם החי. סבו של החיד"א, רבי אברהם אזולאי, כותב בספרו ''חסד לאברהם'' כך: "לכל אות יש רוחניות ואור נכבד אצול מעצם הספירות, ומהבל פיו של האדם תהיינה צורות עליונות מתקשרות בשרשן בעצם האצילות... כי הלוא, בהוצאת התיבות כתקנו, מעורר רוחניות ומניע כוחות האותיות המצטרפות ותנועתם והכאתם זה בזה, ועל ידי זה יתהוו אורות חדשות על דרך הרכבת המרקחות, והם חדשות ממש לפי העת והרגע ההוא, וצירוף שם המיוחד המתגלגל באותו רגע".