פלא פלאים: רבי דוד אבוחצירא הבטיח: "תשמח ולא יהיה ניתוח"

סיפר הרה"ג רבי חיים זאיד בגיליון אור השבת, "תשמעו סיפור מדהים שאירע לי בדיוק לפני שנה בחודש אדר". מדובר בסיפור ניסי עם האדמו"ר המקובל רבי דוד אבוחצירא.

וכך הוא מספר, במוצאי שבת אחת חזרתי משיחה בקיבוץ אחיעם שנמצא בסמיכות לנהריה, ואמרתי בליבי שאקפוץ לרבי דוד אבוחצירה כדי להתברך בשבוע טוב. אני נכנס לרב, כולו היה שמח וטוב לב. עובר יהודי לפניי ואומר לו: רב'ה, המצב שלי קשה, יש לי בן בבית חולים שצריך לעבור ניתוח מחר בבוקר, והרופאים דורשים שאחתום על הניתוח כי זה יכול להיות לחיים או למוות".

אמר לו רבי דוד: "חודש אדר זה חודש של שמחה, תשמח ולא יהיה ניתוח".

עמד אותו יהודי בתמימותו והתחיל לרקוד ולשמוח ולשיר שירים, כי כך הרב אמר, שאין דינים לאדם שמח. כשרבי דוד ראה אותו כך, אמר לו: "תהיה בריא, אין ניתוח".

לאחר מכן נגשתי לרבי דוד להתייעץ עימו על עניין מסויים, אמר לי מה שאמר, ומיד פנה אליי וביקש ממני שאשאר לעמוד לידו. שאלתי אותו לפשר העניין, אבל הוא בשלו – תשאר כאן ותעמוד לידי.

לאחר כמה דקות נכנס היהודי בחזרה ונתן צעקה בחדר! "הרופא התקשר עכשיו מבית החולים ואמר שמחר אין ניתוח, הכל נראה בינתיים בסדר".

איך שהוא סיים את דבריו אמר לי רבי דוד: "עכשיו אתה יכול ללכת!"…

פלא פלאים! כשיש שמחה אין דינים.

והיכן הוא מקור השמחה? אתם יודעים שבקרוב כשיבוא המשיח יתבטלו כל המועדים חוץ מחג הפורים, שנאמר: "וזכרם לא יסוף מזרעם". שואל הרב מבריסק: מה המיוחד בפורים שרק הוא ישאר? ומבאר זאת ברעיון נפלא.

תארו לעצמכם שהייתי עומד כאן היום ואומר לכם בוא נוציא בקבוקי שתיה חריפה ושכולם ישתכרו כאן… מה אתם אומרים? הייתם מעיפים אותי מכל המדרגות. שכרות?! חלילה וחס! שכרות זה שמור רק לאנשי הרחוב. אבל בפורים אומרים חז"ל: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", וזה אומר שכולם צריכים לשתות ולהשתכר. ואני שואל אתכם, קוראים יקרים, האם זה נראה לכם נורמאלי? האם שייך בעולם היהדות 'לבסומי'?

אז אומר לכם ביאור. יש שיכור שמסתובב לו בנתניה ליד התחנה מרכזית, וכשאני שואל אותו אם יש לו כסף הוא עונה לי שהוא שר האוצר… הוא פשוט אדם מסכן. אבל דעו לכם שהוא המאושר באדם, וזה משום שהוא לא חי בטבע. אין לו צרות ואין לו קשיים…

קוראים יקרים, אנו שיכורים! עם ישראל חי מעל הטבע. אנו חיים בעולם, שככל שנהיה מחוברים לבורא עולם אנו לא נהיה מחוברים לקרקע. ואין הכוונה להשתכר, אלא הכוונה שנצא מהטבע, נצא מהקרקע ונתחבר לבורא עולם.

יש לי אחיין שלמד בישיבת תפרח. אמנם אמא שלו לא הרשתה לו כלל וכלל לשתות, והוא קיבל את הדברים מצד כיבוד אם, אבל כשהיא היתה נכנסת למטבח במהלך סעודת פורים הוא לא היה מתאפק ו'מרביץ' כוס. וכשהייתה שואלת אותו אם שתה, היה עונה לה: "הכל בסדר"… כך כל פעם שיצאה הוא שתה. אחרי כמה כוסות הוא עלה על הכסא והחל לצעוק: "בורא עולם, אני אוהב אותך! תזכה אותי בשידוך עם כלה עשירה במידות וביראת שמים. תזכה אותי לצאת כמו רבי חיים קנייבסקי"… ממש שיגע שם את כולם.

מיד אמרתי לאחותי: תני לו עוד כוס! תראי איזה שיכור חמוד! תראי איך הוא מחובר לבורא עולם. תראי איך הוא לא נמצא בכלל בטבע, הוא לא איתנו.

מכל האמור ראינו עד כמה מגיעה מעלת השמחה ביום הפורים, על כל כוס ששותים, על כל שקל שנותנים, הכל נרשם למעלה ישירות וכמובן השכר מגיע בהתאם לפעולה.

זכרו! ככל שהמצווה התחילה בשמחה ובאהבה לבורא עולם, כך בורא עולם שופך ישועות ושפע עצום מאין כמוהו, והכל בזכות היום הקדוש שנקרא 'פורים'. אולי לא רבים מכירים את מעלתה וסגולתה של השמחה, אבל הפעם אין לאן ואין ממה להתעלם. פשוט להחדיר לראש שהשנה הפורים שלנו יראה אחרת, ויהי מה. גם אם יש קשיים וגם אם יש מניעות.