רץ בוואטסאפ
פרופסור מייקל פרינו מאוניברסיטת סנט ג'ון בסך הכל ניצל הפוגה קלה מהעבודה לקניות בסופרמרקט בניו ג'רזי. מפגש מקרי שם הפך אותו, ואת האירוע המרגש לוויראלי, לאחר ששיתף אותו בעמוד הטוויטר שלו.
"הסתובבתי במדפי המתוקים", סיפר פארינו. "באזור מדפי הריבות ראיתי אישה מבוגרת מאוד, נמוכת קומה, שביקשה ממני שאעזור לה להוריד ספציפית ריבה של חברת 'בון ממן'. עזרתי לה והיא הודתה לי, אחר כך שאלה אותי 'אתה יודע למה אני קונה דווקא את הריבות האלה?', עניתי – 'כי הן טעימות?', חצי בצחוק, אך התשובה שלה הייתה מרגשת והפתיעה אותי".
הקשישה הצרפתייה, לפי סיפורה, היא ניצולת שואה שחייבת את חייה למייסדי החברה. "היא סיפרה לי שאותם מייסדים של ריבת 'בון ממן' שיכנו אצלם בפריז אותה ואת משפחתה והסתירו אותם מהנאצים ולכן היא מקפידה לקנות אך ורק את הריבות שלהם", המשיך הפרופסור. "אמרתי לה שזו הסיבה הכי טובה עד היום לקניית מוצר כלשהו".
כאן הסיפור מתחיל להסתבך. פארינו צייץ על שאירע לו בטוויטר והציוץ "התפוצץ" עם אלפי שיתופים וכמעט 30,000 לייקים, אך אחד המגיבים הטיל בספק את אמינות האירוע: "אני לא רוצה להרוס סיפור נחמד, אך החברה התחילה לפעול רק בשנת 1971 וייסודה הראשוני קרה רק בשנת 1959, כך שהזמנים לא לגמרי מסתדרים".
עם זאת, גולש אחר השלים את החסר כשכתב: "החברה עצמה נוצרה מאוחר יותר, אך אני עבדתי בצרפת בחנות של מייסדי החברה בצעירותי ולאורך כל המלחמה הם היו ידועים בכך שהם הסתירו יהודים וסייעו למחתרת ההתנגדות. מה שפרופסור פארינו שמע כנראה התייחס לזה שהם בסך הכל שיכנו בפריז את הקשישה, למרות שהם גרו בכפר המרוחק 500 מייל ממנה".
ב"פוקס ניוז", שם פורסם לראשונה הסיפור, פנו לתגובה מהחברה, שעדיין נמצאת באותה בעלות פרטית ומשפחתית, אך דובר הרשת סירב להגיב ואמר: "אנחנו מעדיפים לשמור על הפרטיות שלנו ולא לדון בדברים הקשורים למייסדי החברה באופן אישי".