לא טוב כמו שחשבתם: כך הזום משפיע על המוח

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת סטנפורד מצא כי "עייפות זום" היא תופעה אמיתית, פיזית ופסיכולוגית, שיש לתת עליה את הדעת. המחקר בדק את ההשפעה של המעבר ללמידה ולבודה דרך יישומון הזום, שחל השנה בעקבות נגיף הקורונה, ופרסם את ממצאיו בבטאון Technology, Mind and Behavior. למעשה, החוקרים מצאו כי השהות הרבה בזום גורמת לאנשים ללחץ ומקשה עליהם לפתח אינטימיות בחיים הממשיים שלהם.

פרופ' ג'רמי ביילנסון, מנהל מייסד של המעבדה לבחינת האינטראקציה בין בינה אנושית לבינה מלאכותית בסטנפורד, ביצע הערכה כוללת של הסיבות לתופעה. לדבריו,"ישנן מספר סיבות מדוע השהות בזום כל כך מתישה ומעייפת אותנו כבני אדם. הסיבה הראשונה היא הצורך בשמירה מתמדת של קשר עין. כשאתה בזום, אתה מביט כל הזמן בדובר על המסך באופן פעיל, וזה מתיש את הנפש. מעבר לכך, כשאתה בזום אתה מרגיש כאילו אתה תחת מיקרוסקופ, כאילו יש המון זוגות עיניים שכל הזמן מסתכלות עליך".

"התחושה הזו שעוקבים אחריך כל הזמן מחדדת את החרדה של אנשים רבים להיות במרכז העניין של החברה. יש אנשים רבים עם חרדה חברתית, ברמה כזו או אחרת, והמתודה של הזום, ההתמקדות בנו במסך, מעוררת מאד את החרדה הזו. פתאום פעולות פשוטות כמו התמתחות או פיהוק הן דבר מפחיד לעשות כי כולם צופים בי. זה מייצר לחץ גדול על האדם והוא לא חש טבעי" הוא אומר.   

כדי להתמודד עם הלחץ והתשישות הזו, מציע פרופ' ביילנסון "להקטין את ריבוע הצפייה בזום ולא לפתוח אותו על כל המסך, כך אתה לא תרגיש שכולם בוהים בך כל הזמן. כמו כן כדאי לקום ולהסתובב במהלך פגישת זום, ולא לשבת כל הזמן מכווץ מול המסך. תעשו מתיחות ואל תהיו משועבדים למסך בישיבה כל הזמן. העשייה הזו חשובה מאוד בפגישות זום ארוכות  כי התחושה בזום, בניגוד לחיים האמיתיים, היא שאתה תחת זכוכית מגדלת כל הזמן וזו אחת הסיבות להתשה הגדולה וצריך לאזן את החוויה הזו" הוא מסכם.