השבת: גם ’שקלים’ וגם ’פרה’ – סגולה לטהרה מכל הטומאות

השבת נקרא בנוסף לפרשת השבוע – "כי תשא", גם את "פרשת פרה". אלא שבפרשת השבוע נמצאת פרשת 'שקלים' שקראנו זה לא מכבר, לפני שלושה שבועות. בתחילת הפרשה אנו קוראים "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻֽדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִֽהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָֽם".

טעם קריאת פרשת 'פרה' בשבת זו, הוא מפני ששבת זו היא השבת שלפני השבת שנקרא את פרשת 'החודש' המורה על חודש ניסן, ולכן בשבת הסמוכה קוראים את פרשת 'פרה', שכן היה שריפתה במדבר סמוך לניסן, כדי להזות בה את ישראל באפר החטאת מיד אחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו לעשות הפסח בזמנו, וקוראים פרשה זו, להתפלל לפניו יתברך שגם עלינו יזרוק מים טהורים במהרה (משנה ברורה סי' תרפה סק"א).

דעת השולחן ערוך (סי' קמו ס"ב) שקריאתה זו היא מן התורה, כמו 'זכור', וכן קריאתה בעשרה מן התורה. אמנם הרבה אחרונים תופסים שקריאתה היא מדרבנן (עיין משנה ברורה סי' תרפה ס"ק טו, וסי' קמו ס"ק יג). 

מאחר וכן, צריך להתייחס אליה כאל קריאה מן התורה, להגיע לבית הכנסת ולשמוע מפי בעל הקורא את קריאתה כמו פרשת 'זכור'. וצריך הקורא לכוין להוציא את כל השומעים ידי חובה, וגם השומעים צריכים לכוין לצאת ידי חובתם, ויכוונו כן הן בקריאה והן בברכות. 
נשים אינן נוהגות לשמוע פרשת פרה (שו"ת ציץ אליעזר ח"י סו"ס כח).

מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים שבעה עולים בפרשת השבוע, אומרים חצי קדיש, בכף החיים (סי' תרפה ס"ק לג) הזהיר לומר "לשם יחוד" לפני קריאתה.
המפטיר קורא בספר השני בפרשת חוקת (במדבר י"ט), ושוב אומרים חצי קדיש (לספרדים), ומפטירין ביחזקאל (פרק לו) "ויהי דבר ה'".