למה מתו נדב ואביהוא בני אהרון הכהן?

בא' בניסן נפטרו נדב ואביהוא, שני בניו של אהרון הכהן, אחיהם של אלעזר ואיתמר.

בספר ויקרא, פרשת שמיני, מתואר שלאחר שבעת ימי המילואים – ימי קידוש המשכן וחניכת אהרן ובניו לתפקיד הכהונה, ביום השמיני –הוא א' בניסן- שרתה השכינה במשכן. "וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם, וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה... וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם" (ויקרא ט', כ"ג-כ"ד).
נדב ואביהוא מקריבים אש זרה במשכן, ונענשים על חטאם במיתת שמים.

כל הקורבנות לה' צריכים להתבצע על פי הסדרים והגדרים אותה ציווה ה'. נדב ואביהוא לא נטלו עצה ממשה רבנו והחליטו על דעת עצמם להקריב קורבן לה'.
הם נכנסו למקום שכינת ה' תוך התעלמות מהלכות קודשים. "וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'" (ויקרא י', א'-ב').

חז"ל מפרטים במדרש 12 חטאים של נדב ואביהוא בגינם קיבלו עונש זה:
א. ביום מתן תורה, נדב ואביהוא הביטו לראות את השכינה, וה' לא הענישם מיד.
ב. הם הקריבו קורבן שלא נצטוו עליו.
ג. הם השתמשו באש זרה.
ד. הם נכנסו למקום המשכן.
ה. הם לא התייעצו זה עם זה אלא עשו על דעת עצמם.
ו. הם הורו הלכה לפני משה רבנו, והמורה הלכה בפני רבו חייב מיתה.
ז. הם לא רצו לשאת אישה ולהביא ילדים.
ח. הם הרהרו מתי ירשו את מקומם של משה רבנו ואהרן הכהן.
בנוסף, בעת הקרבת האש הם עברו על 4 איסורים שעל כל אחד מהם מתחייבים מיתה:
ט. לא לבשו את המעיל מבגדי הכהונה.
י. לא נטלו ידיהם ורגליהם.
יא. נכנסו שתויי יין למקום המשכן למרות האיסור בדבר.
יב. עבדו בעבודה המותרת רק לכהן נשוי עם בנים (ויקרא רבה פרשה כ' אות ו' ואילך).

ה' מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה, ולפי דרגתם של  נדב ואביהוא, שהיו לקדושי עליון, הם נענשו במיתת שמים. חוט של אש נכנסה באפם ושרפה את איבריהם הפנימיים ולא פגעה בבגדיהם.

"מלמד שלא נשרפו בגדיהם אלא נשמתם, כמין שני חוטין של אש נכנסו לתוך חטמיהם" (רש"י על ויקרא י', ה').
אהרן הכהן שותק על מות בניו שתיקה לשם שמים - "וידום אהרן", ובני ישראל מבכים את מותם של נדב ואביהוא "וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף ה" (ויקרא י', ו').

מכלל החטאים שמנינו, ניתן להסיק עבורנו, עד כמה חמור שלא לישא אשה, שלא להתייעץ במורה הוראה, ושלא לנהוג בקדושה כפי שמתחייב במקומות קדושים, כדוגמת בתי כנסיות ובתי מדרשות.