סופת הוריקן בחלל: החוקרים תיעדו אותה בקוטב הצפוני
(צילום: buradaki/shutterstock)

חדשות

סופת הוריקן בחלל: החוקרים תיעדו אותה בקוטב הצפוני

מחזה מרהיב: חוקרים הצליחו לתעד סופה טרופית ביונוספירה של כדור הארץ • לדבריהם, התופעה גרמה לגשם של אלקטרונים טעונים

אריה ניסן
הוספת תגובה
סופת הוריקן בחלל: החוקרים תיעדו אותה בקוטב הצפוני
(צילום: buradaki/shutterstock)
אא

צוות מחקר בהובלת מדענים מאוניברסיטת שנדונג בסין, הצליח להוכיח לראשונה תופעת חלל חדשה שלא הייתה מוכרת לעולם המדעי והאסטרונומי – סופת הוריקן ביונוספירה, איזור שמתחיל בגובה של 60 ק”מ ומגיע עד לגבול החלל – כלומר גובה של מעל ל-600 ק”מ.

התצפית שעליה מתבסס המחקר היא אירוע ענק שהתרחש בשנת 2014 מעל הקוטב הצפוני במשך 8 שעות. אז למעשה התחולל הוריקין של אלקטרונים טעונים שהסתובב סביב מרכז שקט והיה נראה מבחינה מדעית דומה מאוד לסופה טרופית שמתרחשת בים, כאשר במקרה הזה מדובר בסופה בקוטר של 1000 ק"מ.

הממצאים של המחקר, כולל הדגמה תלת-מימדית של האירוע, פורסמו בכתב העת היוקרתי Nature Communications, והם מתארים גשם של אלקטרונים טעונים שנופלים לכיוון כדור הארץ. האירוע התרחש בתקופה שבה הייתה פעילות גיאומגנטית נמוכה, וההשפעה של הוריקן כזה יכולה להיות קריטית, ואף לשבש פעילות של לוויינים ואמצעי חישה אלקטרוניים שפועלים בחלל.

פרופסור מייק לוקווד, אסטרו פיזיקאי מאוניברסיטת רידינג, מתפעל מאד מהתגלית ואומר כי מדובר בתופעה שכנראה קיימת בהמון ירחים וכוכבי לכת שלהם יש שדות מגנטיים. לדבריו, "מדובר בתגלית מדעית חשובה כי עד כה בכלל לא ידענו האם יש הוריקני פלזמה, זו הייתה השערה ולכן להוכיח את זה ועוד בתצפית זה דבר מדהים".

"גם על כדור הארץ הוריקנים וסופות טורפיות קשורות להתאספות של כמויות אנרגיה אדירות", מוסיף פרופסור לוקווד. "ההוריקנים החללים האלו קשורים ככל הנראה לתנועה גדולה ומהירה של אנרגית רוח שמש ותנועה של חלקיקים טעונים בחלק העליון של אטמוספירת כדור הארץ. ממילא, כיון שלכוכבים ולירחים רבים ביקום יש פלזמה ושדות מגנטיים באטמוספירה שלהם הרי שהוריקנים מהסוג הזה צריכים להיות תופעה נפוצה מאוד". 

"הוריקנים כאלו פותחים למעשה ערוץ להעברת אנרגיה מהירה מהחלל אל החלקים העליונים של האטמוספירה של כדור הארץ", ציינו החוקרים בכתב העת Nature Communications. "הם עלולים לייצר השפעה מהותית על מערכות תקשורת תלויות לוויינים ולייצר שגיאות במערכות ניווט לווייני ותקשורת". עוד ציינו הכותבים כי "המחקר חשוב להבנת הקשר בין רוחות כוכביות ומערכות שמש אחרות ביקום".

כאמור, מבחינת צורת הפעולה, למרות שכאן מדובר בהוריקן המתבסס על תנועת חלקיקים טעונים ולא על תנועה של אדי מים, המבנה של שתי הסופות תואם ויש לו דמיון רב להוריקנים המוכרים באטמוספירה שלנו. 

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי