רק באגדות? חד קרן, החיה הקסומה, מופיעה גם במקורות יהודיים

חוקר הטבע הרומי פליניוס הזקן: "חיה עזה מאוד הנקראת מונוצ'רוס, יש לה ראש של אייל, רגליים של פיל וזנב של חזיר בר, בעוד ששאר הגוף שלה הוא כמו זה של הסוס; חיה זו משמיעה קול נהמה עמוק, ויש לה קרן שחורה אחת, היוצאת מאמצע מצחה ואורכה כשתי אמות" (כ-90 ס"מ). 

חכמינו ז"ל מספרים בתלמוד שאדם הראשון הקריב חד קרן: "שור שהקריב אדם הראשון, קרן אחת הייתה לו במצחו". לא סוס ולא תיש, שור, שור עם קרן אחת. ככה נראה חד הקרן היהודי. 

לפי מקורות אחרים, מעורותיהם של חדי הקרן נעשה חלק מכיסויי המשכן: "מין חיה גדולה הראה הקב"ה למשה, ועשה הימנה [באמצעותה] צורך המשכן וגנזה... קרן אחת היתה לה במצחה". לפי הסבר זה, חד הקרן היה יצור ניסי, שבא לעולם למטרה אחת, הקמת המשכן, ולאחר מכן הועלם.

אם נחפש בטבע יצורים בעלי קרן אחת, שהיו יכולים לשמש מקור לאגדות על חדי הקרן, נמצא רק משפחה אחת של יצורים כאלו: הקרנפים. אלא שהקרן של הקרנפים, כפי שמסגיר שמם, יוצאת מהאף – ולא מהמצח. הקרנפים גם אינם לבנים, אלא אפורים כהים או לכל היותר אפורים בהירים. אפילו "הקרנף הלבן", כפי שקוראים רוב האנשים לקרנף רחב-השפה, אינו בצבע לבן; לפי הסברה, מקור שמו בתרגום מוטעה של המילה weit ("רחב" באפריקנס) ל-white ("לבן" באנגלית). ובכל זאת, הקרנף הוא, ככל הנראה, "חד הקרן" שתיאר פליניוס הזקן, זה עם זנב החזיר, רגלי הפיל והקרן הכהה.
אז היו פה חדי קרן או שזה מיתוס בלבד? 

יש עוד יצור שיכול היה לשמש מקור לסיפורים על חדי הקרן: הראם הלבן. מדובר במין של אנטילופה צחורה שחיה במדבריות של ארץ ישראל וסביבתה ויש לה קרניים ישרות וארוכות. 

למרות שלרוב המוחלט של הראמים יש זוג קרניים, מוכרים גם ראמים שאיבדו אחת מהשתיים עקב פציעה או מחלה, כך שאת מצחם מעטרת לצמיתות רק קרן אחת. בנוסף, מזווית מסוימת, זוג הקרניים של הראם עשוי להיראות כמו קרן אחת, בפרט אם צופים בחיה ממרחק. כנראה שלא במקרה בתרגום המלך ג'יימס לתנ"ך, המילה "ראם" מתורגמת כ"חד קרן".