שליח מולדובה פינה חולה קורונה וקיבל מתנה – אספקה לפסח

בשבוע שעבר ניסה מנדי אקסלרוד נואשות להשיג אספקת מצות לקהילה היהודית שלו במולדובה לקראת הפסח. אין זו משימה קלה השנה, משום שהתנועה האווירית והיבשתית לתוך המדינה המזרח-אירופית הקטנה הושעתה בעקבות מגפת הקורונה.

ואז כמעט וקרה אסון.

אקסלרוד, רב חב"ד הפועל בבירה קישינב, נאלץ להפסיק הכול כדי להציל את חייו של תייר ישראלי, גבר בשנות ה-40 לחייו, שכפסע היה בינו לבין המוות בשל מקרה קשה של מחלת הקורונה במדינה ענייה שמערכת הבריאות הציבורית השברירית שלה הוכרעה בידי המגפה.

העיתוי היה קטסטרופלי. אבל אקסלרוד, יליד ישראל, שעבר למולדובה לפני ארבע שנים, הצליח לפתור את שתי הבעיות גם יחד.

אקסלרוד שכנע את חברת הביטוח מֶדאַסיס להעמיס ארגזי מצות על המטוס הרפואי שהגיע מישראל כדי לחלץ את החולה חזרה הביתה, שם הוא מחלים כעת.

"הטיפול בחולה הצריך מאמצים רבים", אמר אקסלרוד. "בסופו של דבר קנינו מנשם בעבורו וטיפלנו בו בדירה שכורה" כדי שהחולה לא יאושפז במולדובה, שם בתי החולים הציבוריים מועדים להתפשטות זיהומים וסובלים ממחסור בציוד רפואי.

המשלוח היה מורכב ממצות שמורות, וכעת עסוקים אקסלרוד אשתו חיה מושקה ושלוחי חב"ד אחרים במשא ומתן על ייבוא מצות רגילות למולדובה דרך הגבול עם אוקראינה, שם הקהילה היהודית גדולה לפחות פי עשרה מזו שלמולדובה, המונה 5,000 נפש.

במהלך הסגר בתקופת פסח אשתקד, זכו יהודים בכמעט כל הקהילות היהודיות באירופה לקבל אספקה של מצות רגילות, הודות למאמציהם של חב"ד, ארגון הג'וינט וארגונים אחרים. אולם מצה שמורה, המיוצרת באופן מסחרי רק בקומץ מקומות באירופה, כמעט ולא ניתן היה להשיג בכל היבשת.

מצב המגיפה במולדובה קשה במיוחד. עם 4,000 מקרי מוות מקורונה מתוך אוכלוסיה בת 2.6 מיליון, שיעור התמותה למיליון תושבים במדינה הוא הרביעי בגובהו בעולם, בעקבות התפרצות שהגיעה לשיאה כנראה בסוף פברואר.

ממשלת מולדובה, הנתונה במצוקה כספית, החלה לחסן נגד הנגיף רק ביום שלישי - כמעט שלושה חודשים אחרי ארצות הברית, ישראל ובריטניה.

משפחת אקסלרוד ורבות אחרות שומרות על בידוד מרצון כדי שלא להידבק בנגיף, אשר לפי מחקרים אחדים כבר הדביק את רוב תושבי מולדובה.

משום כך, אמר אקסלרוד, לא סביר שיתקיימו אירועי פסח המוניים. אבל זה רק מגביר את החשיבות של אספקת מצות למשפחות יהודיות במדינה שהייתה בעבר ממזרח למסך הברזל והמאכל הזה היה בה חוליית קשר חשובה ליהדות.

"בגלל הקומוניזם, יש כאן חיבור חזק למַצות", אמר אקסלרוד. "נראה כאילו לכל מי שחי תחת השלטון הקומוניסטי יש סיפור על השגת מצות - איך עמדו בתור במאפייה סודית או השיגו חבילה מחברים".

בתקופה שבה השלטונות הקומוניסטיים ראו בעין רעה כל גילוי של דתיות, במיוחד אצל יהודים, המצות סיפקו קשר נוח ליהדות. ״זו הייתה רק חתיכה של לחם", אמר. "לא היה בזה אותו סיכון כמו ללכת לבית הכנסת או ממש לקיים טקס דתי כלשהו".

עד היום, הוסיף אקסלרוד, פסח מעורר יותר מעורבות של היהודים המקומיים במולדובה מאשר יום כיפור, שנחשב בעיני יהודים רבים ליום הקדוש בשנה.

"מכיוון שהגעתי מישראל, הפתיע אותי לראות יותר יהודים בבית הכנסת בפסח מאשר ביום כיפור", אמר אקסלרוד. "אבל זה חלק מן ההיסטוריה הספציפית למקום הזה".