למה הורה גר"ח לבחור ללמוד תרי"ג פעמים את הש"ס?

סיפר מקורבו ותלמידו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, אמרתי לרבינו הגר"ח קנייבסקי: סיפר לי נכד מרן הגראי״ל שטיינמן, שכמה פעמים שמע מסבו שהרב בעל התניא טייל ליד הנהר ובכמה שעות עבר ש״ס, ע״כ. ובשם הגר״א אומרים שלמד כל חודש ש״ס. מדוע אצל הגר״א לקח הרבה זמן יותר?

רבינו: "אצל התניא היה בהרהור, וזה אפשר, והגר״א היינו שלמד בפנים".

לפני כמה ימים הייתי עם פלוני ירא שמים, ורבנו אמר לו שילמד תרי״ג פעמים ש״ס. כיצד זה יתכן?

רבינו: "בהרהור אפשר גם בזמן מועט" (פעם אחת ש״ס. וכמדומה שנקט רבנו: בחצי שעה).

שואלים: בעניין מצוות ידיעת התורה, הרי אין המצווה על כל ספרי 'אוצר הספרים', אם כן השאלה עד היכן המצווה?

רבינו: "אמרו בשם גאון אחד שהגדר הוא עד מה שהתקבל בכלל ישראל, כמו משנה ברורה וכדו'. כל כללי התורה ודינים שלה, גם קדשים וטהרות, אבל  יותר מכללים ודינים אין לדבר סוף".

אברך מתמיד שואל האם יקבע זמן ללימוד תנ״ך על חשבון הלימוד?

רבינו: "רש״י על הפסוק 'ויהי ככלות משה' כתב שתלמיד חכם צריך לידע כ״ד ספרים".

סיפר רבנו שפלוני שאלו מדוע לא נהגו היום לקיים דברי הש״ס (חולין ט.) שתלמיד חכם צריך ללמוד ג' דברים וכו' (כתב, שחיטה ומילה). "אמרתי לו: כתוב 'תלמיד חכם צריך ללמוד' – ראשית כל דארף מען קענען לערנען (=דבר ראשון צריכים לדעת ללמוד) ואח״כ יידע כתב שחיטה ומילה".

ועוד סיפר: "בצעירותי פגשתי פעם ברחוב את רבי חיים יעקב גולדויכט ושאלני האם אני יודע לשחוט בהמה? השבתי לו שלא, אמר לי: עתה נחה דעתי, כי פלוני שאלני איך זה שאני לא יודע לשחוט, וכתוב שת״ח צריך שידע ג' דברים ואחד מהן שחיטה. עתה, שגם אתה לא ידעת, נחה דעתי. והטעם שלא ידעתי, כי בלשון הגמרא הוא שקודם צריכין ללמוד ואח"כ לידע לשחוט".

ספרתי לרבנו על כלה פלונית אשת ת״ח צעיר שאמרה 60 פעם תהילים כנגד 60 מסכתות הש״ס, שחתנה החדש יידע את הש״ס.

רבינו הגיב: "שתגיד תהילים עוד ג' פעמים, כי יש ס״ג מסכתות, אך יש אומרים כי כל ג' הבבות הם אחד".