"אילן במה אברכך": הברכה הנדירה, הנאמרת אחת בשנה
(צילום: מאת צילום:ד"ר אבישי טייכר, CC BY 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=18336843)

פסח

"אילן במה אברכך": הברכה הנדירה, הנאמרת אחת בשנה

ברכת האילנות היא ברכה נדירה, הנאמרת פעם אחת בשנה, בימי חודש ניסן. הברכה מסוגלת ליראת שמים, ומהווה תיקון לנשמות ישראל המגולגלות בצומח. הזוהר: "לא יתעצל במצווה זו, אשר היא קלה בעיני ההמון, ולא ידעו ולא יבינו כי רבה היא"
אריה ניסן
הוספת תגובה
"אילן במה אברכך": הברכה הנדירה, הנאמרת אחת בשנה
(צילום: מאת צילום:ד"ר אבישי טייכר, CC BY 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=18336843)
אא

כמה עובדות על ברכת האילנות:
- ברכת האילנות היא ברכה הנאמרת אחת לשנה, בחודש ניסן, על אילנות מאכל המלבלבים ומוציאים פרחים. הברכה נאמרת על שני אילנות מאכל ומברכים אותה אף בתוך שלש שנות ערלה. מטרת הברכה להודות לבורא על היופי והשפע שברא בעולמו.

- נוסח הברכה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם".
ישנן נוסחאות נוספות, עם שינויי קלים. בנוסח השולחן ערוך "דבר" מתחלף ב"כלום", "ואילנות טובות" מתחלף ב"אילנות טובים", ויש המוסיפים "אילנות טובות ונאות, כדי".

- הרא"ה בספר "פקודת הלויים" מבאר כי הברכה תוקנה בחודש ניסן, כיוון שאז הוא לבלוב האילנות, המגיע פעם בשנה, בזמן שאדם רואה "עצים יבשים שהפריחם הקדוש ברוך הוא".  

- ברכה זו מסוגלת ליראת שמים, כיוון שעל ידה מתעורר האדם להתבונן בנפלאותיו יתברך. לבלוב העצים מוכיח כי מאין מתהווה פריחה ולבלוב. על ידי אמונה זו יתאמץ ליראה אותו יתברך.

- על כך כתב הרמב"ם: "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר, ומתאווה תאווה גדולה לידה השם הגדול, וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות... כמו שאמרו חכמים בעניין אהבה, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם".

- ראוי להשתדל לברך את הברכה מיד בימים הראשונים של חודש ניסן, מפני שזריזים מקדימים למצוות, ו"דבר בעיתו מה טוב".

- הידור נוסף בברכת האילנות הוא לברך באסיפה של קהל רב. הטעם לכך הוא: "שלפי ריבוי האנשים המתייחדים לעשות המצווה, יותר תתעלה כידוע". הפוסקים מציינים עוד כי "לפחות אם אפשר שיהיו בעשרה, יש בזה מעלה גדולה".

- בספר "בית הבחירה" בשם הזוהר מובא כך: "ייזהר ויתעצם בכוונתו בברכה זו, שהיא מיוחדת בתיקון הנשמות שהם מגולגלות בעצי השדה והעשבים בזמן הזה, ויבקש עליהם רחמים. ויעלה בדעתו שאפשר שיש בהם נשמות קרוביו המייחלים לחסדו שיתקנם בברכתו ותפילתו, ולבו יחיל בקרבו להתעורר בתשובה שלימה, כדי שלא יגרמו עוונותיו להתגלגל נשמתו בדומם, צומח וחי, ואף אם יתחייב בגלגול, מדה כנגד מדה לא בטלה, שכשם שהוא משתדל ומכוון לתקן נשמות אחרים, כך מלאכי השרת ימציאו לו מי שיתקן נשמתו, ולכך לא יתעצל במצווה זו אשר היא קלה בעיני ההמון, ולא ידעו ולא יבינו כי רבה היא".

- משום כך, ראוי לתת צדקה לאחר הברכה. כך נאמר בספרים: "לאחר שבירך, יפריש ג' פרוטות לצדקה כנגד נפש, רוח ונשמה, לעילוי נשמות ישראל. זהו עילוי גדול לנשמות שנתגלגלו בדומם ובצומח".

- קודם הברכה טוב שייטול ידיים ויראה שהמקום נקי, כדי שלא יצא שכרו בהפסדו.

- הנזהר בברכה זו, עליו נאמר: "ראה ריח בני כריח השדה אשר ברכו ה', ויתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש, יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים, הווה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך, אורריך ארור ומברכיך ברוך".

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי