אבקת קפה עם שאריות של ג'וקים: הרבנות משיבה על הסוגיה המורכבת

האם קפה שיש בו אבקת ג'וקים כשר על פי ההלכה? השאלה הזו התעוררה בנו אחרי שפרסמנו כי ארגוני הבריאות השונים בעולם מתירים להכליל באבקות הקפה של החברות השונות אחוז מסויים של חרקים, בעיקר ג'וקים, מכיוון שלא ניתן לברור אותם לחלוטין במהלך תהליך ההכנה של הפולים. 

כבודו של העולם במקומו עומד, אך מה המציאות בארץ? כיצד הרבנות הראשית לישראל מתמודדת עם המציאות הזו? לשם כך פנינו לרב חגי בר גיורא, מנהל מחלקת התעשייה והחרושת ברבנות הראשית ומתמחה בתחום ההכנה של מוצרי אכילה תעשייתי. 

הרב בר גיורא מספר כי הוא מודע לבעיה, ומציין כי היא קיימת לא רק בקפה אלא גם בזיתים שמיועדים לשמן ובענבים שמהם עושים יין. "בכל תעשייה גדולה, כשאוספים כמות עצומה של תוצר חקלאי, נאספים עם הפירות גם חרקים, לטאות, צפרדעים ועוד כל מיני בעלי חיים שפשוט היו ליד הפרי או עליו ונלכדו בתהליך. כשאתה מתכנן מלכתחילה להתיר איסור כלומר לטחון חרק, או בעל חיים אתה בבעיה, כי כשרוצים להתיר איסור הוא לא בטל אף פעם".

"המצב האמיתי הוא שכל החברות בכלל לא רוצות את התוספות האלו, הן מעבירות את הזיתים והענבים למשל שטיפה מאד משמעותית במכונה, גם בפולי הקפה לפני הקלייה והטחינה שלהם הם עוברים ברירה רצינית במכונה", מבהיר הבכיר ברבנות הראשית. "כלומר שמלכתחילה הרצון הוא למנוע כל רכיב שאינו הפרי עצמו".

גם המשך הייצור הינו קפדני ביותר. "ביין ובשמן מסננים את המוצר באופן מאד רציני ובפולי קפה קולים אותם ואז טוחנים אותם. במצב כזה, החרק, אם הוא קיים, נשרף או נטחן בקפה וגם ביין ובשמן החרק בדרך כלל מסונן החוצה. כשזה המצב, אז למעשה הלכתית אם בכל זאת נותר משהו בתערובת הוא בטל ב-60. הרי לא מדובר בחרק חי שלם, אלא בחרק טחון, בכמות קטנה שנותרת, לא כי רצינו אלא בגלל שלא הצלחנו למצוא אותו למרות מאמץ גדול. לכן הוא מותר הלכתית ולא מהווה בעיה" מסביר הרב.