דגים לחג הפסח: איזה דגים קיימים, מה הערכים התזונתיים שלהם ומה המעלות?

תקופת חגי תשרי וימי פסח הם שיא בביקוש לדגים טריים ומגדלי הדגים עובדים בימים אלה מסביב לשעון על מנת להבטיח שבכל בית בישראל יוכלו לחגוג את ליל הסדר הקרוב עם דג ישראלי טרי ואיכותי.

זני הדגים הגדלים כיום בבריכות דגים בישראל הם: אמנון, בורי, קרפיון, באס, לברק, אדמונית, ברמונדי, פורל, אמור וכן דניס ומוסר.
אלו הם סוגי הדגים והפירוט לגביהם: 

אמנון – דג האַמְנוּן, או המוּשְט הוא שם כולל למספר מינים של דגי מאכל ונוי ממשפחת האמנוניים. האמנון הוא דג בריכות ובשרו נחשב לעדין ומשובח. בשל זנבו, שצורתו מזכירה מסרק, קיבל הדג את הכינוי מושט, שפירושו בערבית “מסרק”. את שמו העברי, לעומת זאת, קיבל הדג מהשפה הארמית דווקא. נון בארמית = דג, אם = אמא. אמנון = הדג של האמא. האמנון זכה בשם זה על הורות למופת, כיוון שבשעת סכנה או איום, הדגיגים הקטנים מוצאים מחסה בתוך הפה של האם ובחלק מהמינים גם בתוך הפה של האב.

האמנון עשיר מאוד בויטמין D, שנמצא כיעיל בהתמודדות עם תופעות מחלת הקורונה, ובדיקות השוואתיות העלו כי האמנון הישראלי הטרי הוא אלוף עולם בוויטמין, מאחר והוא מכיל כמות גדולה יותר של ויטמין זה, מסוגי מזונות רבים אחרים. כמות ויטמין D ב- 100 גרם פילה אמנון ישראלי עומדת על 1920 יחידות בינ”ל, וצריכה של 360 גרם פילה אמנון טרי במשך השבוע, מספקת את כלל הצריכה השבועית לאדם בוגר, המומלצת כיום על ידי משרד הבריאות.

בורי – הבורי נחשב לדג מאכל פופולרי מאוד באגן הים התיכון. בבשרו הלבן אין כמעט עצמות, וטעמו משתלב בקלות עם סוגי מזון רבים וטעמים שונים. ביצי הדג הן מעדן בפני עצמן. בארצות רבות נוהגים להמליח ולייבש אותן, לצפותן בשעוות דבורים ולשמרן כך לאכילה.

קרפיון – הקרפיון הוא למעשה ותיק הדגים במדגה הישראלי. בריכות הדגים הראשונות בארץ, באזור עמק המעיינות, אוכלסו בשנת 1938 בדגי קרפיון שהובאו במיוחד מיוגוסלביה, בעיקר כדי להשקיט את הגעגועים של עולי מזרח אירופה לטעמי הבית שהשאירו מאחור. 

באס – דג הבאס הנו דג שמקורו בצפון אמריקה, משם עשה עלייה לישראל ונקלט בה בהצלחה. כיום נפוצה הכלאה בין שני זני באס, שנוצרה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, ובשנות ה-80 הפכה לדג בריכות פופולרי, המצוי בבריכות ובחקלאות ימית בכל העולם. הבאס הוא דג מים מתוקים, הניתן לזיהוי בקלות, בזכות הקווים השחורים האופקיים על גופו, המעניקים לו מראה מחוספס. בשל טעמו העדין הוא נחשב לדג יוקרתי ומבוקש במיוחד.

ברמונדי – דג הברמונדי הוא דג גדול יחסית ש”עלה” לישראל בשנים האחרונות מאוסטרליה והתאקלם היטב בבריכות הדגים בארץ. למעשה, ישראל היא המדינה היחידה כיום שהצליחה לפתח רביה מקומית של דגי ברמונדי ואינה תלויה ביבוא של דגיגים מאוסטרליה, כדי לייצר מחזורי גידול חדשים.

אדמונית – דג האדמונית הוא דג פרי פיתוח ישראלי, המבוסס על מיני האמנונים הטרופיים והוא למעשה זן מושבח של דג האמנון. לאדמונית צבע כתום כהה בוהק, הנובע מהרכב תזונה ייחודי.

האדמונית הינו דג בריכות שבשרו מעודן ביותר ונחשב למשובח במיוחד. הוא מתאים למגוון סוגי הכנה, כמו צלייה, בישול, טיגון ואפייה. האדמונית הינו דג בעל אחוזי שומן נמוכים, ולכן נחשב לבריא מאוד.

פורל – דג פורל,  או בשמו העברי טרוטה, הוא בן למשפחת הסלמון. בגלל נטייתו לשחות נגד הזרם צורתו מאורכת, בשרו מוצק והוא דל בשומן ועשיר באומגה 3.

דג הפורל גדל בטמפרטורה קבועה של 15 מעלות בקיץ ובחורף, ונהנה ממים צלולים ששיעור המינרלים בהם נמוך במיוחד. בארץ גדל הפורל בחוות הדגים של קיבוץ דן, בגליל העליון, במי נחלים צוננים שמקורם בהפשרת השלגים על הר החרמון.

לברק – דג הלברק הוא דג מוארך, בעל צבע כסוף, ממשפחת הלברקיים, הנחשבים לדגי מאכל משובחים. גודלו הממוצע בין 20 ל-70 ס”מ, אך יש גם מינים שאורכם למעלה ממטר. ללברק שיניים מסומרות קטנות בלסתות ובלשון והוא נחשב לטורף מהיר ואקטיבי.

הלברק חי לרוב בשפכי נהרות, אך מסוגל גם לחיות בים. גידולו בחקלאות ימית ובבריכות החל בשנות ה-60 של המאה הקודמת וכיום הוא נמצא בין המינים המובילים, הגדלים בצורה זו באזור הים תיכון.

בשרו של הלברק רך, עסיסי ועדין, הוא מתאים לכל צורת בישול, ובמיוחד לצלייה בתנור או על הגריל.