דף יומי: הדף היומי לצפיה - שקלים ה’ - י"ג ניסן: הרב פנחס יוסף אקרב

בסרטון: הדף היומי היום לצפיה - שקלים ה'

דף ה עמוד א
* הגמרא מתארת מקרה בו האחים השותפים חייבים בקלבון ובמעשר בהמה, ומקרה בו האחים השותפים פטורים מקלבון וממעשר בהמה.
* נחלקו הדעות מה היו עושים עם הקלבונות: לשקלים / לנדבה / ריקוע זהב וצפוי לבית קודש הקדשים / שולחנין היו נוטלין אותן בשכרן / להוצאת דרכים.
* המשנה הראשונה בפרק שני, המתחיל בעמוד זה, עוסקת בהעלאת השקלים לירושלים ומבארת מה הדין כשנאבדו השקלים מיד השליחים.
* מצרפין שקלים לדרכונות אך לא למרגליות שמא יוזל ערך המרגליות ונמצא ההקדש מפסיד.
* השופרות במדינה זה רק עבור השקלים החדשים שנגבו באדר לצורך השנה הבאה, אך לא עבור השקלים הישנים של אלו שלא נתנו בשנים קודמות.
* במשנה נאמר: "בני העיר ששלחו את שקליהן ונגנבו או שאבדו אם נתרמה התרומה נשבעין לגזברין ואם לאו נשבעין לבני העיר", והגמרא מבררת באיזה שליח מדובר, ומבארת שדין זה תלוי במחלוקת, ודנה בענין השבועה של השליח.

דף ה עמוד ב
* הפריש שקלו ואבד - לדעת רבי יוחנן: חייב באחריותו עד שימסרנו לגזבר, לדעת ריש לקיש: לא חייב באחריותו, כי הקדש הוא ברשות הגבוה בכל מקום שהוא.
* במשנה נאמר: "הנותן שקלו לחבירו לשקול על ידו ושקלו על ידי עצמו אם נתרמה התרומה מעל" - והגמרא מבררת מדוע נחשב הדבר שהשליח מעל, והרי השקל נשאר בחזקת בעליו שהפרישוהו, וכן מבררת הגמרא מה נהנה השליח במעשיו.
* כל שהוא קודש אין קדושה אחרת חלה עליו - ולכן אי אפשר לתת מטבע של מעשר שני למחצית השקל, ואם נתן יחללנו על מעות חולין שבידו.