האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א בשיעור לשביעי של פסח: "ויאמינו בה’ ובמשה עבדו"

תובנה מופלאה, על המבט הנכון על החיים, נלמדה מדברים שמסר האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו שליט"א ראב"ד מרוקו, על מה שניתן ללמוד מקריעת ים סוף 
קריעת ים סוף הוא אחד הדברים הגדולים והמיוחדים שהיו לעם ישראל. בכל יום בתפילה אנו אומרים את שירת הים "אז ישיר משה..." ומזכרים את קריעת ים סוף. מדוע מוזכר נס קריעת ים סוף בתפילה בכל יום, הרי היו הרבה ניסים לעם ישראל? 

אומרים רבותינו הקדושים שקריעת ים סוף היה החותמת של כל הגאולה של בני ישראל מארץ מצרים
.נתבונן מה התורה אומרת בקריעת ים סוף. "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים ויאמינו ב-ה' ובמשה עבדו".

וקשה, הלא בני ישראל אומרים פסוק זה כאשר הם לאחר קריעת ים סוף, מול ים סוף מדוע  נאמר "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים..." היה צריך לכתוב במקום  המילה מצרים ,ים סוף. ומדוע בקריעת ים סוף במקום להלל את נס קריעת ים סוף אנו משבחים ומהללים את נס יציאת מצרים?

ויש לבאר יסוד גדול, חיי האדם הם ארוכים ובמהלכם ישנם זמנים טובים ,וזמנים טובים פחות, חייו של  האדם מורכבים. חשוב שאדם ידע לא לשפוט את חייו על פי כל רגע ורגע ,אלא על פי כל תמונת החיים .

אדם צריך לשפוט ולהסתכל על חייו באופן כללי ,תקופתי ולא על פי רגעים, במידה וישפוט את חייו על פי רגע ורגע ,אדם יחווה חיים קשים ומרים. 

אם נתבונן על בני ישראל לאחר שירדו לארץ מצרים שם הם עברו שיעבוד, עבודה בפרך, שם הרגו את ילדיהם והם הושפלו. בני ישראל עברו זמנים קשים ביותר אם היו שופטים כל רגע בפני עצמו ,זה היה חורבן גדול שאין כדוגמתו. אבל לאחר מכן ה' היכה  את מצרים בעשר מכות, בני ישראל יצאו ממצרים וזכו לקריעת ים סוף, ואז ברגע שעברו את ים סוף בני ישראל ראו את התמונה השלימה ורק אז הם הבינו שכל מה שעברו בארץ מצרים זה היה דבר גדול מיוחד וטוב. ואז "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" כאשר ראו את כל התמונה בשלימות הם הגיעו לדרגה שהאמינו בה' ובמשה עבדו .

ומשל לצייר שמתחיל לצייר ציור  אם אדם שמתבונן לא יודע מה הצייר עומד לצייר, ויראה את הצייר מצייר קוים  לא יוכל להבין מה הצייר מצייר, אבל כאשר יסתכל על התמונה בסיום עבודתו של הצייר  יוכל האדם לראות תמונה יפה.

ישנו סיפור שמובא על כפרי פשוט אותו אדם בכפר היה לבוש בגדים פשוטים, כאשר בא אותו אדם כפרי לעיר ראה שאנשי העיר לבושים בחליפות מהודרות. אמר לעצמו הכפרי גם אני רוצה להתלבש במלבושים כמו אנשי העיר. הכפרי הלך לחייט בעיר  שאל אותו כמה יעלה לתפור לו חליפה מהודרת כאנשי העיר ,החייט נקב בסכום גדול .הכפרי  חזר לכפר מכר כמה כבשים שהיו בבעלותו .חזר הכפרי לעיר וצרור כסף בידו נכנס לחנות בדים ושאל מה עלות הבד היקר ביותר נקבו בסכום גדול שילם אותו כפרי, לקח את הבד לחייט ובקש ממנו לתפור לו חליפה.

כעבור שבוע בא אותו כפרי לחייט וביקש לראות את החליפה והנה הוא רואה את הבד היקר שקנה תמורת ארבע כבשים, חתוך בכל מיני מקומות, עמד הכפרי בכה ואמר לחייט נתתי לך בד כל כך יקר, מדוע השחתת אותו? אמר לו חייט תמתין תבוא בעוד שבוע, הולך הכפרי וחזר לאחר זמן ועודנו בצער גדול ורק בסיום התפירה כשראה את החליפה תפורה ומוכנה ,אז הבין הכפרי שהחייט חתך את הבד בכדי להכין לו את החליפה.

כך הם החיים אם אדם יסתכל על נקודה אחת בחייו זה יגרום לו צער והוא לא יבין מה טמון באותם בדברים, אך אם אדם יחכה לסוף  ויראה כיצד הכל מסתדר "כפתור ופרח כפתור ופרח" ואיך הכל בא על מקומו בשלום אז תבין שהחליפה שלימה.

כאשר בני ישראל היו במצרים הם לא הבנו מה קורה הם רק ראו רגעים וזמנים קשים(שיעבוד, הרג ילדיהם וכו') אך לאחר שיצאו ממצרים והגיעו לקריעת ים סוף ,"וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' ..." אז הם הבינו  "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" ,כאשר ראו את כל התמונה בשלימות. 

כאשר אדם יראה את הכל  בראיה  מרחבית יותר ולא כל רגע בפני עצמו אז האדם יבין שהדברים הם טובים מאוד אם אתה עם אמונה בקב"ה ,בסוף אתה תראה שהכל לטובה  וכל מאן דעביד רחמנא לטב עביד ,והכל לטובה.