מקרי בהחלט?: הקשר בין חבורת צעירים ירושלמים לקמיע החרפושית המצרי

הקמיע שנוצר במצרים מתוארך למאה ה-8 או ה-9 לפני הספירה. לקמיע שמצאה החבורה, מוכרות רק שתי מקבילות בלבנון ובמצרים. זאת הפעם הראשונה שמתגלה כמותו בארץ.

השם של הקמיע במצרית נגזר מהפועל "להיווצר" או "להיברא". הסיבה היא שהמצרים ראו בחרפושית סמל להתגלמות האל הבורא.

ד"ר דפנה בן-תור, חוקרת מצרים העתיקה: "הקבלה זו, בין הבורא לחיפושית, נבעה מפרשנות מוטעית של המצרים: הם ראו את החיפושית בוקעת מכדור עשוי זבל כבשים, אשר לתוכו הטילה הנקבה את הביצה, ופירשו את תופעה זו כמעשה של בריאה עצמית. המצרים אף הקבילו את החיפושית, המגלגלת את כדור הזבל ששימש לה מזון, לאל השמש, שמגלגל את כדור השמש בשמים. חיפושית הזבל, אם כן, סימלה עבורם את שמש הבוקר, הנולדת כל יום מחדש. כך, הפכו הקמיעות הללו, לסמל הלידה-מחדש בעולם המתים, ומכאן הפופולריות שלהם - בעיקר כקמיעות שליוו את הנקברים לעולם הבא".

החרפושיות עוצבו מאבנים כמו אבנים חצי יקרות כישפה, אמטיסט וקרניאול. רוב החרפושיות נעשו מסטיאטיט שזאת אבן טלק רכה שלרוב, צופתה בזיגוג כחול-ירקרק. הזיגוג שרד רק באקלים היבש של מצרים. בגלל זה בחרפושיות שהתגלו בארץ, לא ניתן למצוא שרידי זיגוג וצבען שזה למעשה צבע האבן המקורי של רובן.