המימונה: הסיבות המסתוריות לחג המרנין

במסורת יהדות מרוקו ניתן למצוא כמה אפשרויות באשר למקור החג ושמו. ראשית היא כי השם נובע מהמילה הערבית "מָיְמוּן" שפירושה מזל והצלחה, והחוגגים מאמינים כי יום זה הוא יום סגולה לפרנסה ולזיווג. הסיבה העיקרית לכך היא היותו של חודש ניסן "ראש חודשים" ולכן המימונה היא מעין ראש השנה שני.

ייתכן שזה מקור המנהגים שמזכירים את מנהגי ראש השנה: בחלק מהקהילות נהגו ללכת לנחל ולרחוץ ידיים ורגלים - מזכיר את התשליך. כמו כן, שולחן החג מכיל סימנים רבים כגון דבש דבורים, תמר, ועוד פירות שמזכירים את מנהג סימני ראש השנה.

כמו כן אפשרי שהחג הוא על שמו של אביו של הרמב"ם, רבי מימון, שנפטר ביום זה. מקור אפשרי נוסף הוא הכינוי "מימונה" שהוענק לכיכר הלחם הראשונה שנאפתה לאחר חג הפסח. עוד טיעון שנשמע הוא כי ישנו שד בשם 'מימון' ומטרת החג להפיס את דעתו במיני מתיקה.

כמו כן ישנה מסורת על חכם בשם ר' משה עמאר, שהלך להשתטח על קברי צדיקים, ובעת ההשתטחות שמע קול על כך שיהודי עירו בצרות. החכם חזר לעירו וגילה כי כל היהודים נאסרו. לאחר דין ודברים עם הפחה המקומי הוסכם על שחרור היהודים בערב הפסח. בעקבות המאורע קבע החכם את החג בצאת הפסח ונתן לו את שמו.