השם יתברך רוצה גם את הרחוקים ממנו

עיקר גדולתו של הקב"ה שגם הרחוקים ממנו יתברך מאוד מאוד גם הם יתקרבו לעבודתו, ובזה נתייקר ונתעלה שמו יתברך למעלה ולמטה. על כן אין לאדם לייאש עצמו  מלהתקרב לעבודת השם,מחמת שנתרחק מאוד מהשם יתברך, ע"י חטאיו המרובים אף שהרבה לעשות רע חס ושלום,כי אדרבא ממנו דייקא יתעלה וישתבח ויתגדל,כבודו יתברך ביותר. אבל עיקר התקרבות הרחוקים להשם יתברך הוא ע"י צדיקי הדור. החברים המקורבים לצדיקי אמת ואוחזים את עצמם בהם, ראוי שיחזקו זה את זה, ויעוררו זה את זה. ועיקר ההתחזקות הוא בגודל כח הצדיק האמת שהוא גדול כל כך עד שיכול להעלות גם נפשו הפגומה ביותר, ולא יצאה עדיין מחול אל הקודש, אפילו כחוט השערה.

גם אותו יכול הצדיק להעלות ולחדשו לטובה, בגודל כוחו, וזה עיקר ההתחזקות של כל אחד. כי אפילו הגרוע שבגרועים יהיה מי שיהיה אפילו אם עכשיו עובר עליו מה שעובר, כל זמן שאוחז את עצמו בהצדיק האמת, יש לו תקווה טובה לנצח. גם צריכין שכל אחד יחזק את חברו ויעוררו זה את זה, ויחזקו זה את זה, בעבודתו יתברך  ויזכיר כל אחד את חברו, כל העצות הטובות שיודעים, ומבינים, כל אחד כפי מה שקבלו מרבם. צריך לדעת שהשם יתברך מתפאר אפילו עם הקל שבקלים שבישראל,אפילו עם פושעי ישראל, כל  זמן ששם ישראל נקרא עליו יש בו התפארות פרטית, שהשם יתברך מתפאר עמו.

על כן אסור לאדם לייאש את עצמו מהשם יתברך אפילו אם קלקל ופגם הרבה מאוד, חס ושלום, כי עדיין לא פסק חביבות השם יתברך ממנו, ועל כן עדיין יכול לשוב להשם יתברך והעיקר הוא, ע"י אנשי אמת, שהם יכולין למצוא גם הטוב וההתפארות שיש אפילו בגרוע שבגרועים, ולהשיב הכל להשם יתברך. כשצריך האדם לעלות מדרגא לדרגא,צריך שיהיה לו ירידה קודם העליה, כי הירידה היא תכלית העלייה, ומזה צריך כל אדם להבין כמה הוא צריך להתחזק בעבודת השם, ולא יפול לעולם בדעתו, מכל הנפילות  והירידות שבעולם כי אם יתאמץ ויתחזק לבלי להסתכל על זה, בשום אופן שבעולם, אפילו אם יעבור עליו  מה, יזכה לבסוף שיתהפכו כל הירידות לעליות גדולות, כי הירידה היא תכלית העלייה.

ויש בזה הרבה  לדבר כי כל אחד שנפל למקום שנפל, נדמה לו שעליו אינם נאמרים דברים האלה, כי נדמה לו שעליו אינם נאמרים רק לגדולים במעלה, העולים בכל פעם מדרגא לדרגא, אבל באמת תדע ותאמין, כי כל דברים אלו  נאמרים גם על הקטן שבקטנים, והגרוע שבגרועים, כי השם יתברך טוב לכל תמידכל אדם שבעולם אפילו מי שהוא, במדרגה התחתונה מאוד, ואפילו אם הוא בתוך הארץ ממש, עם כל זה  כשרוצים לכנוס בעבודת השם בוודאי צריך שילך ויעלה מדרגא לדרגא. ובכל פעם שיוצא מדרגא לדרגא, כפי בחינתו, אזי מתגברים עליו מחדש הקליפות שהם התאוות, והדמיונות, והמחשבות, והבלבולים,  והמניעות, ומתפשטים כנגדו בכל פעם מאוד ואינם מניחים אותו לכנוס לשערי קדושה, ובזה טועים החסידים הכשרים הרבה, כשרואים שפתאום מתגברים עליו תאוות, ובלבולים, ומניעות, ונדמה לו שנפל ממדרגתו  מחמת שבזמן הקודם לא היו אלו התאוות והבלבולים מתגברים עליו כל כך, והיו נחים קצת, על כן הוא סובר  שנפל חס ושלום, אבל באמת אין זה נפילה כלל, רק שזה מחמת שצריך לעלות מדרגא לדרגא לפי בחינתו, ומחמת זה מתגברים עליו מחדש בהתגברות גדול יותר כל התאוות, והבלבולים, והמניעות, והעקמימות שבלב, וכו` וצריך בכל פעם ופעם להתחזק את עצמו הרבה, ולבלי לפול מזה בדעתו כלל עד שיתגבר עליהם, וישבור אותם מחדש.