אלקא דמאיר ענני: הילולת רבי מאיר בעל הנס

בגמרא מובא כי "לא רבי מאיר שמו אלא רבי נהוראי שמו, ולמה נקרא שמו רבי מאיר? שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה" (עירובין יג, ב).

מובא ב'ספר יוחסין': "רבי מאיר... והוא מזרע נירון, השר הגדול של קיסר, ששלחו קיסר להחריב ירושלים קודם ששלח לאספסינוס, ושאל לתינוק ואמר: 'ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל'... ונתגייר, ויצא ממנו זה החסיד אור העליון".

במסכת סנהדרין מובא כך: "סתם מתניתין ר' מאיר" – כלומר, סתם הלכה שבמשנה ללא שם אומרה, משמו של רבי מאיר היא. מכאן ניתן ללמוד על גדולתו של רבי מאיר. "אמר רבינא: ... כל הרואה רבי מאיר בבית המדרש כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה" [סנהדרין כד, א].

כך שיבחו רבי יוסי בן חלפתא: "אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע" (ירושלמי מועד קטן ג, ה). ענוותנותו מתבטאת במיוחד בכך שאף הוא עצמו לא נהג הלכה כדברי עצמו במקום שחבריו חלקו עליו. במסכת שבת מובא כי אמר: "מימי לא מלאני לבי לעבור על דברי חברי".

"פעם גזר אדם אחד על אשתו שאיחרה להגיע לביתה בליל שבת, מפני שנשתהתה בדרשתו של רבי מאיר, שלא תיכנס הביתה עד שתלך ותירק בעינו של הדרשן, הלא הוא רבי מאיר. צפה רבי מאיר ברוח הקודש, ועשה עצמו כאילו יש לו כאבים בעינו, ואמר: 'כל אשה שיודעת ללחוש בעין, תבוא ותלחש'. אמרו לה שכנותיה: 'לכי ורקי בעינו, וכך תוכלי לחזור לביתך'. כשבאה אצל רבי מאיר, שאלה: 'יודעת את ללחוש בעין?' מרוב פחדה של אותה אשה, אמרה לו: 'לא'. אמר לה רבי מאיר: 'רקי בפני שבע פעמים ויוקל לי יותר מאשר אם ידעת ללחוש'. לאחר שעשתה כן, אמר לה: 'לכי אמרי לבעלך: אתה אמרת פעם אחת, ואני ירקתי שבע פעמים'.

אמרו התלמידים לרבי מאיר: 'רבי, כך מבזין את התורה? הלא אילו אמרת לנו, היינו מביאים אותו ומלקים אותו, והיה הוא מתרצה ומפייס את אשתו'. אמר להם: 'ולא יהא כבוד מאיר ככבוד קונו? מה אם שם הקודש שנכתב בקדושה, אמר הכתוב שיימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו, וכבוד מאיר לא כל שכן?

במסכת אבות: "רבי מאיר אומר: הוי ממעט בעסק, ועסוק בתורה, והוי שפל רוח בפני כל אדם, ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך, ואם עמלת בתורה יש לו שכר הרבה ליתן לך".

עוד מובא במסכת אבות: "רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי לו, נקרא ריע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק, חסיד, ישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנה עצה ותושיה בינה וגבורה שנאמר [משלי ח, יד]: 'לי עצה ותושיה, אני בינה, לי גבורה', ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין, ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים".

במסכת ברכות: "מורגל היה בפיו של רבי מאיר: 'גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת את דרכי ולשקוד על דלתי תורתי, נצור תורתי בלבך ונגד עיניך תהיה יראתי, שמור פיך מכל חטא וטהר וקדש עצמך מכל אשמה ועוון, ואני אהיה עמך בכל מקום'".

במסכת חולין: "היה ר' מאיר אומר: אל יסרב אדם לחברו לסעוד אצלו, ויודע בו שאינו סועד, ולא ירבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל, ולא יפתח לו חביות המכורות לחנוני אלא אם כן הודיעו, ולא יאמר לו סוך שמן מפך ריקן, ואם בשביל כבודו מותר".

במדרש תנחומא: "אמר ר' מאיר: עשה אדם מצוה אחת - מוסרין לו מלאך אחד, עשה שתי מצוות - מוסרין לו שני מלאכים, עשה מצוות הרבה - מוסרין לו מלאכים הרבה שנאמר [תהלים צא, יא]: 'כי מלאכיו יצוה לך לשמרך וגו', ולמה? כדי לשומרו מן המזיקין".

בספר 'טבור הארץ' מובא כך: "רבי מאיר בעל הנס הוא ר' מאיר התנא... ולזאת קראוהו בעל הנס, לפי שזכותו עצומה מאד לעשות לנו נסים ונפלאות בכל הפרטים, וממנו נלקח לומר 'אלקא דמאיר עננו'".

ב'בן איש חי': "יש ענין להדליק נר לכבוד ר' מאיר בא' טבת". החיד"א בספרו "פתח עיניים" כתב: "וישראל קדושים נוהגים בכל תפוצות ישראל, אם יארע ח"ו גניבה ואבידה ובכל עת צרה וחולי ומכאוב ר"ל, נודרים שמן או מעות על קברו ואומרים 'אלקא דמאיר ענני' והוא יענם ויפלטם".

הסגולה הידועה נעשית באופן הבא: יש להפריש סכום לצדקה, או להדליק נר, ולומר 3 פעמים: "אלקא דמאיר ענני". בכך פונים בתפילה לקדוש ברוך הוא בלבד, שיעזור לנו.