מסכת יומא
דף ו עמוד א
* הטעם לכך ששבעה ימים קודם יום הכיפורים מפרישים כהן גדול מאשתו (והיא לא באה אתו ללשכת פרהדרין) הוא מחשש שמא יבוא על אשתו ותמצא ספק נדה.
* רבי זירא מדייק ממשנתנו שדין בועל נדה אינו כנדה וטובל הוא ביום, אך רב שימי מנהרדעא טוען שדיוק זה אינו הכרחי.
* כל חייבי טבילות - טבילתן ביום, נדה ויולדת - טבילתן בלילה.
דף ו עמוד ב
* בועל נדה חמור טמא מת שהוא מטמא משכב ומושב בטומאה קלה לטמא אוכלין ומשקין.
* הגמרא מביאה ברייתא כדעת רבי זירא: הזב והזבה והמצורע והמצורעת ובועל נדה וטמא מת - טבילתן ביום, נדה ויולדת - טבילתן בלילה.
* טומאת המת - רב נחמן אמר: הותרה היא בציבור, ורב ששת אמר: דחויה היא בציבור. (ונחלקו הלישנות בגמרא אם רב נחמן סובר שגם במקרה שיש טהורים וטמאים באותו בית אב יכולים לעשות את העבודה גם הכהנים הטמאים).