מסכת יומא
דף ט עמוד א
* בגלל שפקידי המלך היו מחייבים את הנחתומים (שלקחו תבואה מעם הארץ) למכור בזול, לא הטריחו אותם חכמים להפריש ולהעלות את המעשר שני לירושלים ולאוכלו שם והתירו לסמוך על כך שרוב עמי הארץ מעשרים הם.
* מקדש ראשון - עמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא י"ח כהנים גדולים, מקדש שני - עמד ד' מאות ועשרים שנה ושמשו בו יותר משלש מאות כהנים.
* ארבעים שנה שמש שמעון הצדיק בכהונה גדולה, ושמונים שנה שמש יוחנן כהן גדול.
* מפני מה חרבה שילה? - מפני שהיו בה שני דברים: גלוי עריות ובזיון קדשים.
* כל האומר בני עלי חטאו אינו אלא טועה.
דף ט עמוד ב
* מקדש ראשון חרב בגלל שהיו בו עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים.
* מקדש שני חרב בגלל שהיתה בו שנאת חנם (ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות: עבודה זרה גלוי עריות ושפיכות דמים).
* במקדש ראשון היתה שנאת חנם רק בנשיאי ישראל.
* דורות הראשונים גדולים מדורות האחרונים, שהרי המקדש חזר לראשונים ועדיין לא חזר לאחרונים.
* משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקדש מישראל ועדיין היו משתמשין בבת קול.
* כל מי שהיה ריש לקיש משוחח אתו בשוק היה נחשב לאדם אמין והיו סומכים עליו ונותנים לו מעות לעסקה בלא עדים.