מסכת יומא
דף טו עמוד א
* לדעת רב פפא: המשנה (בדף הקודם) היא כדעת חכמים (ולדעתם הקטרת הקטורת קודמת להטבת שתי הנרות האחרונים), והמשנה בפרק הבא היא כדעת אבא שאול (ולדעתו הקטרת הקטורת נעשית לאחר הטבת שתי הנרות האחרונים).
* הגמרא מבררת את טעמו של רבי שמעון איש המצפה הסובר שבקרבן התמיד נותנים בקרן מערבית דרומית שתי מתנות נפרדות (אחת למערב ואחת לדרום) ולא מתנה אחת שהיא שתים.
דף טו עמוד ב
* הגמרא ממשיכה לבאר ולדון בדעתו של רבי שמעון איש המצפה הסובר שכך סדר עבודת קרבן התמיד: בא לקרן מזרחית צפונית ונותן מן הדם בנתינה אחת על קרן מזרחית צפונית, ואחר כך בא לקרן מערבית דרומית ונותן מן הדם מערבה ואחר כך נותן דרומה.
* כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין.
* הגמרא מביאה סוגיה העוסקת בבירור מיקומה של לשכת הטלאים במקדש, וסוגיה זו מובאת כאן לדעת רש"י בגלל שהמבנה שלה דומה לסוגיה הקודמת.