עליכם לשאול את עצמכם: כיצד מותר לאכול בורגול?

כיצד מותר לאכול בורגול?

ונסביר.

הבורגול, למרות שמהבורגול נודף ניחוחות עתיקים, המזכירים את שווקיה של עירק, או אולי אפילו את ארץ ישראל המקראית עם מאכל הריפות, אבל לא רק, גם לטורקים, הארמנים, הסורים והלבנונים, ובעצם, בכל אזור מדינות הים תיכון , היה הבורגול מאז ומתמיד המזון הפופולרי, ואפילו לסעודיה, ששם הבורגול מכונה נג'ד ואל-האסה, וגם להודו הוא הגיע, אך המעניין שדווקא כיום, שנעשה מודעות גוברת והולכת למוצרי מזון טבעיים, עם ערכי מזון משובחים, צבר הבורגול תאוצה מדהימה, של צריכה גדולה יותר בעשרות אם לא מאות אחוזים, עד כדי כך שבארה"ב הוא דורג כאחד המאכלים הבריאים, ואין לך מסעדה המכבדת את עצמה שלא תציעה בפני באי שעריה, סלט טיבולה...  העשוי מבורגול חי...

אלא שהליך ייצור הבורגול נעשה בהליך די מפתיע המעלה שאלה הלכתית לא פשוטה, שנידונה בעבר בעת תעשיית הבורגול הייתה עתיקה ופרמטיבית אך עקרונותיה נשארו תקפים גם לימינו אנו, נתחיל מהשלב הראשון, הנעשה למשל בטורקיה שהיא הספקית הגדולה ביותר של הבורגול, שם בוחרים על פי הרוב את חיטת הדורום הקשה שיובשה כיאות, ודואגים שהחיטה תתנקה היטב מכל שאריות העפר האבנים וסתם כך שלא תהיה נגועה, לשם כך החיטה עוברת כמה נפות מיוחדות, עם סוג של שואב אויר המנקז לתוכו את כל החיטים שמשקלם קל מחמת שהם נגועות, לאחר שהחיטים מוינו והוברר שאין בהם חיטים שבורות, נכנסות החיטים לתוך דודי השריה כדי שהחיטים יספחו מים אך באופן מבוקר שלא יצור בריחת עמילנים, לאחר מכן מסננים את המים מן החיטים, ומעברים את החיטים הרטובות לתוך סיר מנוקב, כמעין מסננת גדולה, שגם אותה מכניסים לתוך סיר מים רותח, כמובן שגם בזה יש כל מיני טכניקות כיצד ליצור מצב שכל החיטים יבושלו באופן שווה, ומאידך שלא יתנפחו יתר על המידה ויהיו לדייסה, ולכן יש מפעלים שיעדיפו לבשל את החיטים בתוך סיר קיטור עם מערבל פנימי  השולט על זמן הבישול, וגם שולט על כמויות המים וגובה המילוי החיטים, הליך הבישול יכול לעשות בין שעה לשעתיים, אבל תמיד הוא יהיה בחום של 110 מעלות צלזיוס ואולי אף יותר עד כדי 150 מעלות, תלוי בשיטת היצרן, אך מה שקשור לעניינו, החיטה עוברת בישול טורקי גמור...

ואם נתמקד בצורת ייצור הבורגול עליה דנו הפוסקים שם החיטה התבשלה בתוך סירים או מכילים ממש כמו שמבשלים אורז ללא הקדמות והכנות של בירור וניקוי כמצוי בימנו ועד היום ניתן לחזות בייצור הזה אגם שנעשה למכירה בסיטונאות בתוככי הכפרים והיישובים הנידחים בטורקיה ודומה.  אגב העובדה שבורגול התבשל בסירים של  הגויים לא הטרידה את הפוסקים שדנו בזה ויש לכך כמה וכמה סיבות או בגלל הכלל שסתם כלי של גוי אינו בן יומו ולכן גם אם הגוי השתמש באותם סירים לבישול של דברים אסורים אנחנו מיניחים איזה הנחת יסוד שבטח עבר מזמן הבישול האחרון שלו יותר מעשרים וארבע שעות ומשכך הסיר ומשכך אין המאכל המתבשל בתוך הסיר הזה נאסר, אולם עיקר סיבת ההיתר שבדרך כלל ישנם סירים המיוחדים לצורך בישול הבורגול ומסתבר שמבשלים שם רק בורגול טבעי ללא תוספות חומרים אסורים ואכן מי שהביט פעם במיכלי הבישול הללו יכול להסכים עם העובדה הזאת...

לאחר הבישול שלב מגיע שלב הייבוש בשלב הזה יש כמה דרכים ואופנים, למשל הייבוש המסורתי הנוהג גם כיום, טוען שבכדי לשמור על הטעם האנין של הבורגול אין דרך אחרת מלבד לשטוח את הבורגול מעל גבי הקרקע ולהמתין שהוא יתייבש כיאות, כמובן שהשיטה הזאת יוצרת בעיה לא פשוטה של היתכנות של חרקים ומזיקי מזון לתוככי הבורגול, אולם הייבוש במפעלי מזון משוכללים  נעשה באופן יותר מבוקר ועדיין ישנם כאלו מפעלים ששוטחים בורגול לייבוש תחת כיפת השמיים על אדמה המשתרעת על כמות נכבדת של דונמים של אדמה,  אך השיטות היותר מתקדמות סוברות שאת הייבוש ניתן לעשות בעמצאות מגדלי אחסון גבוהים במיוחד שבתוכם מזרימים אוויר, ישנה עוד שיטה לייבש את הבורגול באמצעות מסוע עם תאים קטנים לתוך משטח מרקד המקפיץ את החיטים ומפזרם באופן שווה בכדי לייבשם, תהליך הייבוש נעשה בכמה שלבים  ובטמפרטורה שאינה קרה מידי, עד מצב שתכולת המים בחיטה עומדת על כ -13% , לאחר מכן החיטה עוברת הליך של הרפיה במשך יום או יומיים בכדי להקשות את החיטה ולעשותה מוכנה לקילוף.

למרות שהחיטה עוברת קילוף, עדיין היא מוגדרת כחיטה מלאה מחמת אחוזי המינרלים והוויטמינים הנשארים באזור החיצוני של הקליפה הדקה, ולכן צבע הבורגול מעט כהה, גם הליך הקילוף מאד מעניין כיצד מצליחים להשתלט על הזרמת חיטה בכמות אחידה בין שתי דסקיות ופטישי מתכת  המקלפות את החיטה, פעמים שאת הדסקיות מחליפים ברחיים של אבן המוסיפים איכות לטעם הסופי של הבורגול, לאחר הקילוף החיטים מוסעות לסדרה של תופים מחוררים המסתובבים כל הזמן, לכל תוף יש סכין חיתוך בתכו המונח בזווית מיוחדת המאפשרת חיתוך שווה לכל החיטים, וכאשר הבורגול מגיע לגדול הרצוי הוא נפלט דרך חורי התופים, ובדרך כלל ישנם שלשוה סוגי גדלים, קטן , בנוני וגס.

אגב, ישנן כמה שיטות לייצר את הבורגול אבל העיקרון בכולם שווה, אלא שלא כל המפעלים ברמת איכות ונקיות סבירה, ולעיתים הבורגול מיוצר בתוך כפריים נדחים... אבל גם אם נעזוב את הבעיות התברואתיות, ונניח שמדובר במפעל חדיש ונקי, עדיין השאלה בעיצומה עומדת, איך מאפשרים לרכוש בורגול, בעוד שאנו יודעים בוודאות שכל הליך הבישול נעשה על ידי גוי, מבלי שיהודי יתערב אפילו כי הוא זה בבישול, והרי כלל בידנו שכל מאכל שהתבשל על ידי גוי, נאסר, ושוב אין לו היתר...

ואכן את השאלה הזאת שאל מרן השולחן ערוך, והסבר, למה זה כן מותר... פותח בפנינו מושגים חדשים, וגישה חדשה מה מותר לייבא מחו"ל, ומה לא...

וכך מתואר בספרו אבקת רוכל, "אודות חטים ששולקים אותם הגויים עד שמגיעים למאכל בן דרוסאי, ואחר כך מייבשים אותם כדי לעשותן גריסין (בורגול), ואז אינם ראויים לאכילה כלל, אלא על ידי בישול אחר, ונשאל מרן, האם נאמר שכיון שנתייבשו כל כך יש להתירן על ידי בישול של ישראל. תשובה, נראה לומר בנידון דידן כיון שכל האיסור הינו רק מדברי חכמים, ויש מתירים אלו החטים, כיון שנתייבשו כל כך עד שאינם ראויים לאכילה אלא ע"י בישול אחר, והבישול הראשון אינו ניכר בהן, מותרים. ואפילו האוסרים בתבשיל, [כלומר, כמ"ש מרן בש"ע (סי' קיג ס"ט) אם בישל העכו"ם כמאכל בן דרוסאי וגמרו ישראל יש לאסור, אא"כ הוא ערב שבת או ערב יום טוב או שיש הפסד מרובה בדבר], יתירו באלו החטים, כיון שאין נאכלים אלא ע"י בישול מחדש"....

הרי שמונח לפנינו כלל מעניין, שכל מוצר שהתבשל על ידי גוי, ואחר כך עבר איזה שהוא ייבוש, וכדי לאכול אותו צריך בישול נוסף, לא חל על הבישול הראשון שום איסור של בישולי הגויים, למרות שהבישול הראשון גרם לו איזה שהוא ערך נוסף, כמו למשל, שהבישול השני יהיה יותר מהיר...

הכלל הזה מביא אותנו לשורה ארוכה של מוצרים, כיצד יש להתייחס אליהם, למשל, מה דינם של אטריות האורז המיובאים מחו"ל, המוכנים לאכילה בהשריה מועטת במים חמים, ובעצם, זה כל סוגיית המנות החמות, אך על כך נצטרך להאריך אי"ה בהזדמנות אחרת.

ולסיום, אין יותר טוב מלחזור לפתיח, מה יהיה עם סלט הטיבולה... יהיה לנו מותר לאכול אותו, הרי הוא עשוי מבורגול מושרה במים חמים, בלי בישול חדש, ואם כך, אולי נחשוש שהבישול הראשוני של הגוי כן פעל את פעולתו הרצויה, ומשכך נאסר הוא מחמת בישול הגוי, למרות שלהלכה מסתבר יותר להתיר אותו, מחמת שדרך הבורגול להתבשל בישול חוזר, ובכל מאכל הולכים בו אחר הרגילות. ואם כך הבישול הראשוני של הגוי התבטל...