למה שמחים בל"ג בעומר?

הרמ"א (או"ח סי' תצג ס"ב) כתב שביום ל"ג בעומר מרבים קצת שמחה.

מקובל לחשוב שהשמחה היא משום שביום זה נפטר רבי שמעון בר יוחאי. אך אם נתבונן, ביום פטירת צדיקים מקובל לנהוג להיפך, ולא רק שלא מרבים בשמחה, נדרש מאיתנו להתענות.

אמנם נודע שרצונו של התנא האלקי רשב"י היה שישמחו ישראל ביום זה בשמחה יתירה, שהיה יום זה ארוך משאר הימים, ולא שקעה השמש עד שגילה רשב"י כל מה שניתנה לו רשות לגלות. כך מבואר באדרא זוטא (זוהר האזינו), וכך כותב תלמיד האר"י ז"ל רבינו חיים ויטאל. ועל שם כך מנהג ישראל לשמוח בשמחתו. 

אך ישנם סיבות נוספות שבשלהם נהגו ישראל לשמוח ביום זה:
בספר 'המאירי' (יבמות סב:) ובדרשות מהרי"ל כתבו שהטעם לשמחה זו הוא משום שביום זה פסקו מלמות תלמידי רבי עקיבא, שנעצרה המגפה.
 

ב'פרי חדש' כתב הטעם, לזכר אותם חמישה תלמידים שהוסיף רבי עקיבא להעמיד ולא מתו.

יש אומרים (ספר שער הכוונות דף פז. והחיד"א בסוף ספרו 'מראית העין' סי' ח') שביום זה סמך רבי עקיבא את חמשת תלמידיו, ורשב"י הוא מתלמידיו הגדולים, ובעצם שמחים ב'שמחת' רשב"י, ולא משום שנפטר באותו היום.

כולנו יכולים לזכות לילד כמו רבי שמעון בר יוחאי. צפו