לקראת שבת
אנחנו סופרים כדי לבטא את השקיקה שלנו לקראת קבלת התורה.
אבל רגע, אם זה כך, אז למה הספירה היא קדימה ולא אחורה כמו טבלת היאוש של החייל או מישהו שמחכה לאירוע גדול?
אלא שאנחנו סופרים כדי לומר שלדרך יש ערך. לכל יום יש משמעות. זאת התקדמות, הישג לרשימה שלנו.
בסוף אנחנו בספירה עושים הכנה נפשית והם למעשה בבואה לחיי האדם.
אנחנו צריכים לספור את הימים ולמלא אותם בתוכן חיובי ולא לבזבז אותם
יום שלא ספרנו כלומר עשינו בו משהו משמעותי וטוב הרי שהוא בעצם יום מבוזבז.
זאת מהותה של ספרת העומר.
צפו: