נושא הכשרות צף שוב: האם ניתן לסמוך על המחלבות כיום?

באחת משיחות הסלון המתקיימות רק בעתות רצון בין עמיתים למקצוע, סיפר אחד מהרבנים המוערכים אודות ייצור של מוצרי חלב שהוא מתעתד לעשות באחד מארצות מזרח אירופה, הוא אף הגדיל להדגיש עד כמה הוא אחראי, איך הוא אמר – אני לא כמו כולם... ואם אתה לא מאמינים, אז בבקשה תשמעו, אני לא אישרתי רפת עד שלא באתי לראות אותה... אתם יודעים איזה רפת מדהימה... הכל נקי מצוחצח... הרפת יושבת על מקום ענק... אמרתי למשגיח שלי מבחינתי הרפת מאושרת, אני רוצה הכי מהודר, תהיה שם לפני החליבה תראה שמכשירים את המיכלים, ואיך שמתחילה החליבה אתה משוחרר ליעד הבא במסלול... הוספתי לו שגם ישתדל לתת איזה גיחה קטנה בחזור, וגם אם הוא לא מצליח לחזור, מבחינתי שיאמר לרפתן שהוא עתיד לחזור....

האמת שהנתונים היו נשמעים פנטסטיים... משגיח בתחילת חליבה עם אפשרות ליוצא ונכנס.... אלא שבשלב הזה השאלות לרב התחילו לצוץ, אולי מקנאה ויותר מסתבר מסעייתא דשמייא, תגיד, שטח כזה ענק, כמה פרות יש ברפת הזאת הוא נשאל, השיב לא הרבה, אז מה הם עושים עם כל הגודל הזה הוא נשאל, הא, אל תדאגו להם, הם יודעים לנצל כל מטר ברפת, הם דוחפים לרפת גם את החזירים שלהם, "חזירים", נזעקה השאלה, ברצינות! כן מה הבעיה מיד הפטיר, שמעתם פעם שחולבים חזירים, נראה לכם שאפשר לעשות בחלב שלהם משהו, וגם אם כן, נראה לכם שמישהו יעז לחלוב אותם, אתם יודעים כמה בדיקות מעבדה עושים לחלב בכדי לוודא שאין בהם תערובת מים ובוודאי לא של חלב חזיר, בחיים לא שמעתי שמישהו חולב חזיר...

לא נעים לומר, אם לא הייתה מתקיימת אותה שיחה, ולא היה מתרברב, היה יכול להגיע לארץ מוצר עם הכיתוב הכי יפה של "חלב ישראל"!!!

וכבר נסביר...

אחת מגזרות חכמנו הקדושים הייתה לאסור כל חלב שנחלב על ידי גוי אם בשעת החליבה לא היה יהודי שראה או ליווה את כל אותה החליבה. למרות שהטעם המקורי היה מהחשש שמא עירב הגוי בתוך החלב עוד סוג של חלב הבא מבעלי חיים טמאים, הגזרה הזאת מאד חמורה עד שחכמינו הפליגו בה וקבעו "והאוכלו במזיד מכים אותו מכת מרדות", יתרה מכך המעיין מעט בספרות של תורת החסידות והקבלה מגלה ששתיית אותו החלב הינה כתם לנשמה שלא יורד בנקל, עד כדי כך שרוב רובם של הפוסקים צידדו שגם אם נניח שאין שום חשש בעולם שיערבו באותו החלב דבר טמא, כמו למשל אם אין באותה העיר שום חייה טמאה, או אפילו יש איזה חוק מטעם המדינה ורשויות הפיקוח הווטרינריות שאם ייתפס חלבן או רפתן כשהוא מערב חלב שאינו של פרה בתוך חלב הפרה רישיונו יישלל והוא צפוי לעמוד לדין, עדיין זה לא מקל מאותה הגזרה והחלב אסור, שהרי כלל בידנו מאז חכמי התלמוד שכל גזרה שחכמים גזרו "במניין" ובאספת כל חכמי הדור, אין להתיר את אותה הגזרה אלא אם יהיה אותו "מניין" ואותם חכמים שהיו באותו הדור... דבר שיקרה רק לאחר שנזכה לתקופת תחיית המתים...

אך גם אם נניח שכל מי שמתעסק עם גופי הכשרויות העוסקים בתחום החלב ומתפקידו להשגיח או לפקח על המושג "חלב ישראל" מודע לאותם הלכות, עדיין "מרחב התמרון" וההפקרות חוגגים, ובלשון המעטה...

וגם כאן נצטרך לפרוש בפניכם כמה נתוני ייסוד במושג חלב ישראל.

ראשית יש להדגיש שישנו הבדל מהותי אם הגוי חולב את החלב לצורך עצמו, בנתון הזה לא נתעסק כי אנחנו מניחים שיש מעט אחריות שהרפתן יודע שעכשיו מתבצעת חליבה לצורך ייצור כשר, כי הלכתית זה משנה את כל דיני החליבה, ולכן חייב שיהיה תאום מראש של גוף הכשרות עם הרפתן ושיהיה מודע שהחלב שלו מיועד לצורך חלב ישראל.
 

מעט רועדות הידיים כשבאים לכתוב נתון כזה פשוט, לצערנו יתכן ויהיה רשום לנו על האריזה "חלב ישראל" רק מחמת שאותו ממונה על הכשרות עשה טיול שורשים באותה המדינה, ומספר לנו שהגוי בהגדרה הלכתית "מירתת" – שהוא מפחד שמא יבואו לבקר אצלו בדיקת פתע, למרות שלא המשגיח ולא הרפתן יודעים שיש קשר "כשר" בניהם, אבל בנושא הזה הקדמנו את המאוחר וכבר נסביר את זה.

אך לפני כן צריך להדגיש שההבדל הכי חשוב, כיצד להגדיר את רמת הפיקוח על חלב שנחלב במחלבה של גוי, הוא המדד הבא,האם באותה הרפת מאוחסנים רק בהמות טהורות, ואין אפילו בהמה אחת טמאה באותה העדר, גם לא כלבת שמירה או כמה חזירים הנוברים באשפת הרפת. לבין רפת שיש בה גם כמה חיות טמאות, שהרי אם היה באותה רפת חיה טמאה היה צריך שהמשגיח יהיה נוכח בכל שעת החליבה ויהיה לו עמדת תצפית על כל הנעשה ברפת, איך הגדירו חכמינו – מותר לו לשבת לנוח רק במידה והוא ממוקם במקום שאם הוא יעמוד הוא יוכל לראות את הנעשה ברפת, וגם כל ההיתר לצאת מתחומי הרפת יהיה מוגבל רק אם באפשרותו להיכנס ולצאת ללא אישור מראש בכל זמן החליבה וגם זה בתנאי שהגוי לא יודע שהוא הלך לכמה דקות.... לעומת זאת, ברפת שאין לגוי שום חיה טמאה באותו העדר, הדרישות מהמשגיח יותר מקילות, הוא יכול להימצא גם מחוץ לרפת בכל שעת החליבה, אפילו אם בפועל הוא לא רואה את מעשה החליבה, וכל זה מוגבל  לתנאי מאד בסיסי שהגוי לא  סגר את הדלת בעדו, לפי שאם סגר את הדלת, נאסר החלב אף עם המשגיח יושב בחוץ, אגב מי שמכיר את האמונות התפלות הרוחשות בכפרים הפרימיטיביים שבמזרח אירופה יודע  שמאד יתכן שמשיקולי עין הרעה וכישופי בבושקות... הגוי יעשה הכל שלא יראו אותו חולב.

ישנה עוד הקלה, תחת המושג הנקרא "מירתת"- מפוחד, והכוונה שאם הגוי יודע שהוא צפוי לביקורת של ההשגחה ללא הודעה מוקדמת, ומשגיח כשרות יכול להיכנס ולצאת לרפת ללא הודעה מראש, אז אנחנו תולים שהגוי בטח מפחד – "מרתת" לערב חלב טמא באותו החלב, לכן גם אם המשגיח לא נמצא בכל משך החליבה החלב הזה יחשב תחת הגדרת "חלב ישראל".

רק נסיים, שאף שמשתמע מכל מה שהארכנו שיש הרבה מרווח תמרון להתיר למשגיח לא להיות נוכח בפועל בכל שעת החליבה, למעשה גם בני ספרד קיבלו את המנהג שהנהיג הרמ"א שצריך שיהיה הישראל מתחילת החליבה ועד סופה ויראה הכלי קודם החליבה שאין בו דבר טמא, אפילו במקום שאין לגוי דבר טמא בעדרו, ואף נהגו להחמיר- שלא לחלוב בכלי שדרכו של הגוי לחלוב בו שמא נשארו בו צחצוחי חלב גוי, אלא אם כן הדיח הישראל הכלי קודם החליבה.

טוב, עד לכאן ציטטנו את מה שכתוב בספרים... עכשיו נדבר תכליס'. איך גופי הכשרויות הופכים את החלב שנחלב במחלבות של גויים מהגדרת חלב גוי לחלב ישראל.

את השאלה הזאת הפנינו לאחד הרבנים שמתמחה בתחום והוא עוסק בעסקי החלב כבר שנים רבות, ובמלים ספורות הוא סיכם מציאות עגומה, תלוי את מי אני מייצג, בכשרות הכי טובה ידרשו שמשגיח הכשרות יהיה נוכח באזור הרפת בכל משך זמן החליבה, נשמע לכם פשוט! תחשבו על כפר נידח המורכב מכמה בקתות הנמצא במרחק נסיעה של כמה שעות מבית המלון הכי עלוב, ואותו המשגיח צריך להיתקע שם כשבוע ימים כדי להיות ער מהשעות הקטנות של הלילה עד הבוקר, ולעמוד על המשמר גם בכל שעות אחר הצהרים, לאחר שהוא בכבודו ובעצמו ביצע את כל ההכשרה של כל מיכלי אחסון החלב, הצינורות והמשאבות....
 

בכשרות שנחשבת לטובה מאד, ידרשו שמשגיח הכשרות יהיה נוכח ברפת לפני תחילת החליבה ויראה כיצד מכשירים את כל כלי החלב והמיכלים בהליך הנקרא cip, שהיא שטיפה יסודית במים חמים וחומרים כימיים, שהרפת מבצעת לפני כל חליבה ולא מטעמי כשרות, אולם יאמרו למשגיח שהוא גם צריך להיות זמין ולתת קפיצה קטנה לרפת לפני שהוא מסיים את המשמרת.

אל תתלהבו כל כך, זה גם לא מציאותי אם לא שמדובר בגוף כשרות רציני, ראשית אותה הרפת חייבת לעבור בדיקה שאין בה חיות טמאות, ולא כידידנו מתחילת המאמר שחשב שדי במשגיח בתחילת החליבה, ותו לא, כי ברגע שיש ברפת חייה טמאה, למשגיח אסור לזוז מהאזור, אגב אף כשרות טובה לא מתעסקת עם כאלה רפתות, אבל הבעיה הכי גדולה זה הנתון הבא.

את החלב מהרפתות למפעלי יצור מוצרי החלב אוספים במשאיות תובלה, למשאיות האלו יש כושר הובלה גבוה, הם יכולים להכיל בתוך הדוד שלהם בין 30,000 ל-60,000 ליטרים של חלב, תלוי בגודל המשאית, דוד החלב שבתוכם מחולק לתאים תאים שלא מחייב שיש קשר בניהם, לכל רפת מיועד תא בנפרד, לאחר שהרפת סיימה את החליבה היומית שלה מגיעה המשאית ואוספת לתוכה את כל החלב שלה, כמובן שישנו דיווח מדויק מה כמות החלב שנאספה מאותה הרפת, באיזה תא היא אוחסנה וכדו', כדי שבכניסה למפעל יוכלו לערוך לכל תא שבמשאית בדיקות מעבדה ולדעת את טיב החלב ואם הוא חלילה פגום או שיש בו שאריות של אנטיביוטיקה מאחת הפרות החולות יוכלו לבודד את החלב ולהשמיד אותו, וכך המשאית עוברת מרפת לרפת ואוספת את כל החלב עד שהיא מתמלאת על כל גדותיה.

מסתבר, שגם ביצורים הכשרים אסיפת החלב זהה, המשאית עוברת בין כל הרפתות שעשו שם ייצור כשר ואוספת מהם את כל החלב.

נדגיש, שרוב הרפתות בעולם חולבים את הפרות פחות או יותר באותה שעה, לפנות בוקר ואחר הצהרים, ואם כך, החליבה תמיד תתבצע באותה שעה אולי תהיה חריגה ביניהם באפשרות הכי מוגזמת של שעה לערך, דהיינו אחד יתחיל בארבע לפנות בוקר והשני בחמש לפנות בוקר, אולי, כך שאת הרפתן זה לא מעניין מתי המשאית מגיעה לקבל ממנו את החלב, הוא מתחיל לחלוב בבוקר ומשאית התובלה מגיעה בהמשך היום, אבל את יקירנו המשגיח זה מאד צריך לעניין, שהרי הוא בעצם אמור להיות מופקד על כל הקו הזה, הוא צריך להיות בכל תחילת חליבה, ועכשיו שיספר לנו איך הוא עושה את זה, כשאנחנו יודעים שיתכן שהקו הזה מורכב מעשר רפתות אם לא יותר שהמרחק נסיעה ביניהם במקרה הכי קצר זה חצי שעה, והוא עוד צריך לבקר ולשהות ברפת..... אולי לו יש כנפיים של מלאך... עם יכולת להיות בו זמנית בכמה מקומות...

האמת שיהיו הרבה שיספרו לנו שהם באים בתחילת החליבה, אבל במציאות הם מסתמכים על הדין של יוצא ונכנס שכה הרבנו לספר עליו... ובאים באמצע החליבה לראות מה קורה, ויתכן, שגם הוא לא מגיע בכלל ואם תשאלו אותו למה, הוא לא יבין מה הבעיה, הרי הגוי מפחד שמא אני יפתיע אותו ...

אז בוא נשאל, האם לא מפחיד לאכול מוצרים שתחת השגחתו?!

המשך יבוא ...