סגולות הנהגות וקורות חייו | פטירת רבי ניסים יגן זצ"ל

קורות חייו של הגה"צ רבי ניסים זצ"ל

חכם ניסים יגן נולד לאמו רחל ולאביו חכם יעקב יגן בשנת תש"א (1941) בירושלים.

מקור משפחתו הוא מתורכיה ולפנים שמה היה גאגין, והוא ממשפחת חכם חיים אברהם גאגין, שנבחר לתפקיד הראשון לציון בשנת תרמ"ב (1842). אביו חכם יעקב יגן היה תלמידו של המקובל חכם מרדכי שרעבי.

חכם ניסים יגן למד בילדותו בירושלים והיה מחובר לאדמו"ר מאמשינוב. עפ"י עצתו נסע ללמוד תורה באמריקה בישיבת ליקווד של הרב אהרון קוטלר במשך חמש שנים. לאחר מכן חזר לארץ, ונשא לאשה את הרבנית מלכה.

חכם ניסים יגן לימד בישיבות 'אור ברוך' ו'אוהל מועד' בירושלים והיה שותף להקמת ישיבה בגבעת עדה.

בשנת תשל"ח (1978) הקים את כולל 'קהילות יעקב' ועמד בראשו. דגש מיוחד היה בכולל זה ל'סדר מוסר' שהוקדש ללימוד מוסר וזמן לחשבון נפש ותיקון המידות.

לאורך כל חייו נמשך להתקרב לעם ישראל, להגיע למקומות שונים בארץ, למסור שיחות ולקבל אנשים לעצה ולברכה. היה מייעץ לכל מי שפנה אליו ובכל עניין, ובמיוחד היה ידוע בייעוץ בשלום בית. חוש האבחנה שלו בין איש לאישה עמד לו לעסוק אף בשידוכין, ולאחר פטירתו נמצא פנקס ובו מאות שמות של מועמדים לשידוך.

בתקופה חייו האחרונה חלה ונפטר לאחר יסורים קשים בשבת 'בהעלותך' ביום י"ד סיון תש"ס, ונטמן בירושלים.

לאחר פטירתו יצאו שיחותיו הרבות שנשא בסדרת ספרים הנקראת 'נתיבי אור' שרובה דברי מוסר. על המועדים, על השבת, עצות בעבודת ה', עבודת המידות ועוד. חלק מהספרים יצאו גם בשפות זרות: ספרדית, רוסית, צרפתית ואנגלית. וכן יצאו עשרות שיחות מוקלטות והן מופצות חינם על גבי תקליטורים לזיכוי הרבים.

היה נוהג לומר שהסגולה הגדולה ביותר לכל הישועות היא תמיכה בעמלי תורה.

מעלת שמירת השבת

מספר הרב ניסים יגן זצ"ל: "זכיתי להיות נוכח בסיפורים רבים באופן אישי. שוב ושוב נדהמו המעורבים בענין, לגלות עד כמה הקב"ה דואג לשומרי שבת, כשלעולם לא יפסידו מכך שהחליטו לשמור את השבת.

"בסיומו של אחד הסמינרים, ניגשו אלי בני זוג, שהחליטו לעשות את מהפך חייהם ולשוב בתשובה שלמה. הוא כבר חבש לראשו כיפה שחורה והתעטף בציצית, אשתו כבר כיסתה את ראשה. "החלטנו לשמור הכל", אמרו לי, "אם ה' הוא האלוקים, אז עד הסוף… אבל", הוסיפו, "יש רק דבר אחד, שהוא פיקוח נפש, ואנחנו איננו יכולים לעשות אותו בשום פנים ואופן. אנחנו מקווים שתוותר לנו על זה…". הם דיברו אלי בכובד ראש כזה… משל, הייתי יושב במזכירות למעלה, ובכוחי להחליט על 'הנחות' לבעלי פרוטקציה מיוחדת…

"מה הבעיה?", ניסיתי לברר. "אני עובד כבר עשרים ושתים שנה בחברת החשמל באשדוד, וחייב לעבוד בשבת". "אסור לך להמשיך כך". "כבר עשרים ושתים שנה אני עובד שם. אם לא אבוא, הם יפטרו אותי". "עדיף שהם יפטרו אותך, מאשר שבורא העולם יפטר אותך… אם אתה מאמין בקב"ה באמת – אל תלך לעבודה ותאמר להם שבשבת אינך עובד!". "האם מותר לי להפסיד פיצויים של עשרים ושתיים שנה בהחלטה כזו?".  "האם בעולם הבא מותר לך להפסיד כמה אלפי שנים?", החזרתי בשאלה. האיש הרהר רגע ואמר: "טוב, אנסה". למחרת נפרדו דרכינו. הוא שב לאשדוד, אני לירושלים – וזכרו פרח ממני.

"כעבור חודשים ספורים הוזמנתי לדבר במתנ"ס באשדוד. והנה, לאחר ההרצאה ניגש אלי אדם שמח וצוחק: "כבוד הרב, יש לי בשורה טובה לבשר לך".

"אני הוא אותו מהנדס בחברת חשמל, שחילל שבת במשך עשרים ושתים שנה. כשחזרנו הביתה, אמרה לי אשתי במשך כל הנסיעה – 'תחליט, מי נותן פרנסה: הקב"ה או חברת החשמל?', עניתי לה: 'בודאי שהקב"ה', 'אם כך', אמרה לי, 'החלטנו – אתה לא הולך לעבוד יותר בשבת!'.

"למחרת הגעתי לעבודה והודעתי למנהל שאינני בא יותר בשבת לעבודה. הוא הסתכל עלי במבט מוזר ואמר רק מילה אחת: 'השתגעת?' -'לא', חייכתי מולו, 'פשוט, נהייתי בן אדם'. 'אם אתה לא בא – אתה מפוטר' אמר לי. 'בסדר', סבר פני נותר שליו. הוא נתן לי כמה שמגיע לי – חמש עשרה אלף דולר פחות ממה שיכולתי לקבל פיצויים… לקחתי את מכתב הפיטורין, עליתי על אוטובוס – ונסעתי חזרה הביתה.

"כשירדתי ברחוב הראשי, פגשתי פתאום חבר מרוסיה שכבר שנים לא ראיתי. החלפנו כמה מילות נימוסין, שאלתי אותו: 'מה אתה עושה? ' 'אני עובד במפעל מתכת, וכעת הם מחפשים מהנדס חשמל'. 'ומה אתה?', החזיר לי -'אני מהנדס חשמל שהתפטר היום….'. הוא הציץ בי רגע, ואחר אמר: 'בוא איתי'. לקח אותי למנהל שלו, והלה, שהתרשם מעשרים ושתים שנות הנסיון שלי, קיבל אותי לעבודה. הוא נתן לי, כמתחיל, משכורת כפולה ממה שקיבלתי, ומאז כבר הספקתי לקבל פי שנים מסך כל הפיצויים שהפסדתי, כשאני עובד רק חמישה ימים בשבוע, בלי שבת!"