יהדות
מרן הרב עובדיה יוסף, בשיחה חשובה על מידת הכעס ועל כמה שהיא מסוכנת לאדם וכיצד מצליחים להימנע ממנה. הוא מספר על דרשת חכמים שאומרת שעל האדם להרחיק את הכעס כמה שאפשר לטובתו.
הפסוק אומר: "קצר ימים ושבע רוגז". אנשים "הולכים בחצי ימיהם" כי הם כעסנים. בגלל זה הם קצרי ימים.
הגמרא בירושלמי, מסכת נדרים, ממשילה את זה לקומקום רותח שהאדם מכין בו תה אבל הוא שוכח לכבות את המים. לכן הם רותחם ואז מתחילים לגלוש מים מהקומקום.
בהתחלה הם פוגעים בקומקום ואז לאחר מכן בשיש, וכן הלאה. אבל מי נפגע בתחילה? הקומקום עצמו! ככה האדם בשעת כעסו הוא נפגע תחילה.
כלומר, הוא כוס על האנשים אבל בהתחלה הוא סובל מזה. "כך גם אנחנו, כמה טוב אדם שהוא לא כעסן, כמה טוב לו. מי ששולט בעצמו חי שנים ארוכות, עד שמגיע עיתו אבל מי שהם כעסנים חייהם אינם חיים ועוד נפטרים מוקדם".