מפעים: "הייתי אמור להיות מהרוגי מירון - אני כבר הייתי למעלה והחזירו אותי למטה"

סיפור מפעים הובא בגיליון 'קדושת בתי מקדש מעט': יהודי יקר בשם הרב אברהם קרויס הי״ו מחסידי 'תולדות אברהם יצחק' תושב העיר בית שמש, שהיה בתוך האירוע המזעזע, נפגע בצורה קשה ואיבד את ההכרה, אנשי ההצלה סימנו אותו בין הגופות שלא אמורות להישאר בין החיים, אך לפתע אחד מאנשי ההצלה הציע שאולי בכל זאת ננסה לבצע בו החייאה, וכך עשו, ובחסד ד' הוא התעורר.

הוא פונה מיד לבית החולים זיו בעיר צפת, אך שם איבד את ההכרה פעמיים נוספות, ובחסד ד' שוב הצליחו להחיותו וחזר לחייו.

למחרת בבוקר (יום שישי עש״ק 'אמור') נכנס אליו יהודי יקר מאוד בשם הרב ישראל יהודה רוטנברג הי״ו אשר חלק מתפקידיו הוא לחלק אוכל כשר לחולים בבתי החולים מטעם ארגון מפעל החסד. הוא רצה להגיש לו אוכל, אך היהודי הפצוע הרב קרויס (שעדיין היה שעות ספורות אחרי שחזר לחייו, ועדיין לא היה בהכרה מלאה), טען שרוצה אוכל דווקא בכשרות מסוימת ומהודרת.

תוך כדי כך הוא אומר לאיש החסד הרב רוטנברג: "איך בין געווען אויף יענע וועלט – איך בין צריק געקומן וייל איך רעד נישט בדווענען' (=אני כבר הייתי למעלה והחזירו אותי למטה כיון שאינני מדבר בתפילה!!!)

הרב רוטנברג קורא לבנו שעמד בפתח: "הרשי, אתה שומע מה הוא אומר? הוא היה עם שתי הרגלים למעלה וחזר לפה כיון שאיננו מדבר בתפילה".

הרב קרויס מבקש מהם שיביאו לו בגדים, ומראה את הבגדים הקרועים שנקרעו כשעשו לו את ההחייאה. התחיל הרב רוטנברג לחשוב כיצד ישיג לו בגדים לשבת, ואז אומר לו הרב קרויס: "יש לי מזוודה אצל יהודי במירון עם בגדי שבת".

כשנפתחו שערי מירון

הרב רוטנברג רצה מאד לעזור להרב קרויס שכ"כ יקר בעיניו בגדי שבת, אך המשטרה סגרה את הכניסה למירון. סמוך לשעה 3:00 כשנפתחו שערי מירון התקשר מיד הרב רוטנברג להרב קרויס ואומר לו: "אני נוסע להביא לך את המזוודה ממירון".

אומר לו הרב קרויס: "אין צורך, אני כעת עולה במעלות מירון, אני בשבת אצל ר' שמעון".

הרב רוטנברג המום כולו, ואומר לו: "מה, אתה עולה למירון?! איך זה? הרי לפני כמה שעות היית במצב כל כך אנוש, היית כבר למעלה!"

אומר לו הרב קרויס: "כבר אמרתי לך, אני לא מדבר בתפילה".

ביררתי את הסיפור ממקור ראשון, וגילינו שהרב קרויס הנ״ל אינו רק דואג על עצמו לא לדבר בתפילה, אלא הוא דואג גם לאחרים שלא ידברו, ומוציא ספרים ועושה חיזוקים. ובאמת כשאדם עושה למען קדושת בתי הכנסת, הקב״ה משאיר אותו למטה להרבות כבוד שמים.

ההשלמה של הסיפור הזה היא: להרב רוטנברג הנ״ל יש שתי בנות שחיכו שנים רבות לזש״ק, לאחת נולדה בת בעבר לפני כמעט שבע שנים (בב' סיון מלאו שבע שנים) ומאז לא זכתה להיפקד עוד בזש״ק, ולאחרת לא נולדו בכלל. מספר הרב רוטנברג שהם עשו את כל ההשתדלויות הרפואיות עם טובי הרופאים בארץ, וכמו כן גם רפואות טבעיות וכדו', ועל אף הבטחות הרופאים שהכל יהיה בסדר שום דבר לא עזר.

לפני כשנה בקיץ תש"פ, כשכבר בני המשפחה התייאשו מלעשות את ההשתדלויות הגשמיות, אמר הרב רוטנברג לעצמו: אני אעשה השתדלות רוחנית בעניין 'קדושת בתי כנסת'. אך הוא היה בבעיה, כיון שהוא עצמו ב"ה לא מדבר בכלל בבתי הכנסת (שזהו סיפור לעצמו בל"נ בעתיד), אם כן מה הוא יכול לקבל על עצמו כדי להרבות כבוד שמים ולהביא ישועה לבנותיו?

זה המקום היחיד

החליט הרב רוטנברג שהוא מקבל על עצמו להעיר לאותם אנשים שמדברים בתפילה. ומתאר לנו הרב רוטנברג איך הוא מעיר לאנשים בצורה עדינה ונעימה, ובתחילה מסמן למדברים עם אצבע על הפה, ואח"כ דופק בנחת על השולחן, אך במקרים שלא עוזר כלום הוא פשוט מעלה את הקול ומקיים את דברי השו״ע בסימן קכ״ד ס"ז "לא ישיח שיחת חולין בשעה ששליח-צבור חוזר התפילה, ואם שח הוא חוטא וגדול עונו מנשוא וגוערין בו", שכידוע זה המקום היחיד בשו״ע שכתוב לגעור במישהו, ועוד כשזה ברבים!

קבלה זו היתה בערך לפני כעשרה חדשים, וברוך ד' ביום שלישי כ"ב אייר תשפ״א נולדו לו שני נכדים (בנים) משתי בנותיו הנ״ל, בהפרשים של פחות משעתיים באותו בית חולים.

ד' יעזור שיזכה לרוות רוב נחת דקדושה ולהמשיך להרבות כבוד שמים, ושנזכה כולנו להתחזק בשמירת קדושת בתי מקדש מעט ולהוסיף כהנה וכהנה, ומתוך כך נזכה לכל הישועות בבנין ביהמ״ק השלישי במהרה בימינו אמן.

מצמרר: עבר מוות קליני באסון במירון וחשף מה גילו לו בשמיים. צפו