לקראת שבת
טל סמל במסר חזק מהפרשה, על דבריו של רש"י, רבי שלמה יצחק, בראשי תיבות וגם רבן של ישראל, נכדו היה רבינו תם ובנותיו התחתנו עם גדולי תורה שמכונים "בעלי התוספות".
הוא כותב על הפסוק בתחילת הפרשה: "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה" - מדוע כתוב בלשון של עלייה ולא הדלקה, כפי שנהוג לומר, כלשון בני אדם?
הוא לומד מכך על מצוות הדלקת הנר של האישה שכבר שהיא מקרבת את הנר כדי להדליק הרי שהשלהבת כבר עולה מאליה וככה הנר דולק וישנה את המצווה.
וזה בהקשר של נר נשמה שמדליקים לאדם אחרי לכתו. הנר מורכב משני חומרים: הפתיל והשעווה שהם מנוגדים אחד לשני. בעוד שהשעווה שואפת להגיע למטה, אל הגשמיות, הרי שהלהבה רוצה למעלה אל השמים והרוחניות.
וכך גם אנחנו מנסים לאזן בין רוח לחומר ובין הגשמיות לרוחניות. האדם רוצה לבלות, ליהנות ולאכול, אך הנשמה רוצה רק שלושה דברים - תורה, מצוות ומעשים טובים
וע"י כך נזכה ש"ויתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ".
צפו -