מסכת יומא
דף כד עמוד א
* שיעור תרומת הדשן הוא במלא קומצו של הכהן.
* עבודות שזר חייב עליהן מיתה - לדעת רב: זריקה והקטרה וניסוך המים וניסוך היין, לדעת לוי: אף תרומת הדשן. (והגמרא מבררת את טעמיהם).
דף כד עמוד ב
* לדעת לוי: זר שעבד עבודת סילוק הנעשית בהיכל או בקודש הקדשים - אינו חייב מיתה.
* הדלקת קיסמים דקים בין עצי המערכה נחשבת לעבודה, אך הדלקה של הנרות לא נחשבת לעבודה.
* לדעת רבי יוחנן: זר שסידר שני גזירי עצים עם הקרבת התמיד חייב מיתה, ורב חולק.
* הטעם לכך שמפייסין וחוזרין ומפייסין הוא כדי "להרגיש כל העזרה" (להשמיע קול המון עם רב כמה פעמים שהוא כבוד למלך).
* הבגדים שלובשים הכהנים בזמן שמתאספים לפייס - לדעת רב נחמן: בגדי חול, לדעת רב ששת: בגדי קודש.