מסכת יומא
הדף היומי מאת הרב פנחס יוסף אקרב:
דף כז עמוד א
* הגמרא מבררת לאורך כל העמוד את המקור לכך שהפשיטן וניתוחן של קרבנות היחיד והציבור כשרים בזר.
* מקבלה של הדם ואילך מצות כהונה, אך השחיטה שקודמת לכך אינה צריכה להיעשות דוקא בכהן אלא כשירה בזר.
* הולכת אברים לכבש וסדור שני גזירי עצים צריכים להיעשות על ידי כהן, אך הולכת עצים למזבח לא צריכה להיעשות על ידי כהן.
* טלה של עולה טעון ששה כהנים בהולכת איבריו למזבח.
דף כז עמוד ב
* בתחילת הסוגיה מובא שרבי יוחנן אמר שזר שסידר את המערכה חייב, אך רבי זירא הקשה על כך שלא מצינו שיש עבודה שכשירה בלילה ופסולה בזר.
* למסקנת הסוגיה מה שרבי יוחנן אמר זה שזר שסידר שני גזירי עצים חייב הואיל ועבודת יום היא.
* מדברי רבא עולה שאין מפייסים אלא על עבודה שמתקיימים בה שני תנאים: שהיא עבודת יום ושזר שעשאה חייב מיתה.
* לפי הלישנא השניה בגמרא: רבי זירא הקשה על דברי רבי יוחנן שבתחילת הסוגיה, שלא מצינו עבודה שיש אחריה עבודה ופסולה בזר.