מסכת יומא
הדף היומי מאת הרב פנחס יוסף אקרב:
דף לב עמוד א
* מסורת בידינו הלכה למשה מסיני ("גמירי") שכהן גדול טובל ומקדש חמש טבילות ועשרה קידושין ביום כיפור. (ולכן הפסוק "ובא אהרן אל אהל מועד" לא נאמר במקומו).
* הגמרא (עד אמצע העמוד הבא) מביאה ומבארת באריכות ברייתא ובה מחלוקת רבי יהודה ורבי לגבי המקור לכך שיש לטבול בין בגדי לבן לבגדי זהב ובין בגדי זהב לבגדי לבן וכן לגבי המקור לכך שכל טבילה צריכה שני קידושין.
* חמש עבודות הן: תמיד של שחר בבגדי זהב, עבודת היום בבגדי לבן, אילו ואיל העם בבגדי זהב, כף ומחתה בבגדי לבן, תמיד של בין הערבים בבגדי זהב.
דף לב עמוד ב
* לדעת רב חסדא: רבי סובר שיש שני קידושים בין פשיטת בגדים ללבישת בגדים.
* לדעת רב אחא בר יעקב: רבי סובר שאת הקידוש השני עושה לאחר שלבש את הבגדים.
* פירוש המילה "קרצו" המובאת במשנה (בדף הקודם) הוא מלשון של הריגה.
* שיעור החיתוך שעושה הכהן הגדול בצוואר קרבן התמיד הוא חיתוך של רוב שני סימני השחיטה.