למה זוכה מי שאומר תיקון חצות?

והפירוש לכך: "ישכים קודם אור הבוקר לקום להתחנן לפני בוראו... וטוב למי שמקדים, שיכוון לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה, ולסוף שנישלישי הלילה, ולסוף הלילה, שבאלו הזמנים הקב"ה נזכר לחורבן הבית ופיזור ישראל בין אומות העולם, והתפילה שיתפלל אדם באותה שעה על החורבן והפיזור רצויה וקרובה להתקבל". (טור או"ח א)

וכך לשונו של מרן השולחן ערוך: "ראוי ונכון לכל ירא שמים שיהיה מיצר ודואג על חורבן בית המקדש וגלות השכינה, כמו שנאמר: 'קומי רוני בלילה לראש אשמורות'. וכמו שהקדוש ברוך הוא מקונן בעת ההיא ואומר: 'אוי לי שהחרבתי את ביתי וכו', כך ראוי לכל אשר נגע ה' בלבו לקונן בחצות הלילה על החורבן, ועל פיזור ישראל בין האומות, ועל גלות התורה והריגת הצדיקים. וכל מי שאפשר לו להשכים קום בחצות לילה טוב שיעשה כן ויאמר 'תיקון חצות'. וכל שכן אם נשאר ער עד חצות לילה, שיש להשתדל שלא ישן עד שיאמר תיקון חצות, להשתתף בצער השכינה הנמצאת בגלות. ואמנם כשהוא מתפלל ולומד תורה יהיה שמח. ובכל אופן אם מוריד דמעות בתפלתו, תפלתו מקובלת ביותר".

השל"ה הקדוש (דרך חיים, כא) כותב: "עבודה גדולה ועצומה לבורא יתברך היא אמירת תיקון חצות, כי גם הקב"ה ופמלייתו והצדיקים שבגן עדן בוכים כל לילה. וחיוב על כל אחד מאתנו שגרמנו כל הצער והחורבן לשכינה להשתתף בצערה".

זכות וסגולת האומרה

בזוהר הקדוש (פרשת לך לך, צב) מובא: "האומר תיקון חצות שמור למעלה ולמטה ויש לו חלק בעולם הבא".

עוד מובא בזוהר במקום אחר (פרשת בשלח, נז): "נקרא הוא בן להקב"ה ומקבל כתר עליון, ויראים ממנו כל הבריות, ונכנס בכל הפתחים שבגן עדן ואין מי שימחה בידו, ותפלתו נשמעת".

רבי חיים פלאג'י בספרו 'מועד לכל חי', י', ס"ו) כותב בשבח האומרה: "מכפרים לו כל עוונותיו. זוכהלאריכות ימים. בניו לא ימותו בחייו. יראהזרע ויאריך ימים".