מסכת יומא
הדף היומי מאת הרב פנחס יוסף אקרב:
דף סו עמוד א
* לדעת ריש לקיש: חטאת שעברה שנתה - דינה שתהיה רועה עד שיפול בה מום ותימכר ויפלו דמיה לנדבה.
* נחלקו התנאים אם חוששים לתקלה או לא.
* המשנה חוזרת לפרט את סדר עבודת יום הכיפורים ועוסקת בשעיר המשתלח.
* בוידוי הכהן הגדול על שעיר המשתלח הוא לא אומר "בני אהרן עם קדושך", ואפשר לומר שזה אף כדעת רבי יהודה (הסובר שכן יש לכהנים כפרה בשעיר המשתלח) כי זה כלול ב"עמך בית ישראל" שהוא כן אומר.
דף סו עמוד ב
* גם ישראל שאינו כהן כשר להוליך את השעיר למדבר, למרות שכתבה התורה בשעיר המשתלח לשון של כפרה.
* אם השעיר היה חולה - המשלח יכול להרכיבו על כתפו, אף אם יום הכיפורים חל להיות בשבת.
* אם נטמא משלחו של השעיר המשתלח - רשאי הוא להיכנס לעזרה כשהוא טמא כדי לקבל את השעיר ולשלחו.
* הגמרא מביאה שאלות שונות ששאלו את רבי אליעזר, אך הוא השתמט מלענות על השאלות בגלל שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם.
* אין חכמה לאשה אלא בפלך.
* שבטו של לוי לא עבד עבודת כוכבים (במעשה העגל).
* בני ארץ ישראל שונאים את הבבליים ולכן היו קוראים לכל קלי הראש ועושי דבר שלא כהוגן על שמם.