רץ בוואטסאפ
אלון פז לערוץ 2000:
11 שנים כאן בתוך החדר,
11 שנים כאן בתוך הסגר,
מודה לאלוקים גם כשנראה שלא הכל בסדר.
חושב רק חיובי, על אותו התדר, שאצא מכאן בעזרת השם, בלי נדר, אל החופש והרבה מעבר.
"שבטך ומשענתך המה ינחמוני"
שוכב על המיטה לא מזיז כל אבר, כלפי חוץ נראה כמו כלי שבר אבל האדם רואה לעיניים והשם רואה ללבב, בתוך תוכי מרגיש נלהב כי אני לא לבד, יש לי אב אותו אני עובד ומשולהב.
אבא גדול ששכינתו מעל ראשי לא עוזב לרגע ומפיח תקווה, מרעיף כח רב ואהבה.
ואני לו כבן - מתייסר, מכפר, מתקן ומודה לו, לא מתייאש וקורא לו - אבא יקר אבא אהוב תודה על הכל אם גם כאוב, דבר לא חשוב העיקר שאשוב מקולף ונקי טהור ענקי לאחר מילוי משימתי, משימת קודש מחודש לחודש בתמידות יתרה בדרכי התורה.
לא מתייאש, לא אומר נואש, בכל רגע אותך אני חש ולא סתם אבל ממש כשאני כותב את המילים הללו, אני כה נרגש ולא מוצא בתוכי עוד חשש.
לעתיד לבוא שנזכה לניסים וישועות, לעבוד את השם בנחת ובטוב לבב ומכך גם כח ורוחניות נשאב.
זה את זה תמיד נכבד, נאהב ונקבל את הכל באמונה, אהבה והבנה, זה כל מה שצריך כהכנה לקראת ביאת משיח צדקנו ולבניין בית מקדשנו במהרה בימינו, אמן סלה.
באהבה,
אלון פז