יהדות
הכומר שהפך ליהודי מספר על הריקנות שהוא חש כשהיה במעמדו, על התהליך המורכב וגם על השאלות הקשות שהיו לו שלא זכו למענה מצד הכמורה הבכירה.
ניכר בו הפחד לשאול שאלות באמונה למרות שהיו לו הרבה, כי הוא ידע שהוא לא יכול, יתייגו אותו כחריג. אם ישאל לא יקבל תשובות ויחשבו שהוא כופר והמצב היה שהוא נשאר מתוסכל.
בעקבות כך, הוא החליט להתחכם ויצר עימות בין האתאיסטים לבין הכמרים וכך הוא הציף את השאלות שלו, כביכול הם ישאלו את השאלות וכך הוא יראה מה התשובות שלהם.
אבל התשובות הלוגיות והסתירות לא היו נתנו לו מנוח, ולכן הוא החל את הדרך ליהדות, למציאת התשובות המנקרות בתוכו.
לדבריו, זה כמו להשקיף על עשרים ושנים שחקני כדורגל מלמעלה ולראות שדברים לא נעשים בסדר הנכון, אבל החכמה היא כשאתה על המגרש לראות את מה שנכון לעשות באותו הרגע ולא לראות את זה ממבט על.
היום הוא יודע להבחין מי מכוון בתפילה בצורה טובה ובאמת, מפני זאת כשהיה כומר הוא גם חווה תפילה דתית עמוקה אומנם שונה אבל בזכות המעבר ליהדות הוא יודע מי כמה באמת להשי"ת.