תשעה באב
יום עשירי באב אף הוא יום פורענות לישראל, שהרי בו ביום נשרף עיקר בית בית המקדש. אמנם התענית נקבעה לט' בחודש, מאחר והקביעה היא לפי תחילת הפורענות, אך עם זאת, ממשיכים מקצת דיני אבילות ביום י' באב. אלא שיש חילוק במנהגים בין בני ספרד לבני אשכנז.
בני ספרד נהגו שלא לאכול בשר, בין בשר עוף ובין בשר בקר, ולשתות יין (לנוהגים בכך איסור) כל יום י' באב עד הלילה. (שו"ע תקנח, חזו"ע עמ' תיג, אול"צ עמ' עדר). וכן אין לברך שהחיינו עד זמן זה. (מחזיק ברכה שם ג). ובני אשכנז מקילים באכילת בשר ויין בעשירי באב אחר חצות היום, כלומר משעה 12:45 (רמ"א שם). אמנם לקטנים, יש להקל לכל הדעות מיד אחר התענית (הגרי"ש אלישיב - הל' ומנהגי בין המצרים).
אמנם כיבוס, רחיצה בחמין, תספורת הראש וגילוח הזקן, ושמיעת מוזיקה, בני ספרד מותרים מיד במוצאי התענית, (שו"ע תקנ"א ד', מאמ"ר שם, כנה"ג תקנח ד', אול"צ וחזו"ע שם. וגבי שמיעת מוזיקה, כ"כ בשו"ת מעיין אומר ג' סי' סא). ובני אשכנז מחמירים בכל אלו ובכל מה שהחמירו בכל תשעת הימים, כולל לבישת מכובסים, עד חצות היום (12:45) (ביה"ל תקנח ד"ה עד, וע"ע במקו"ח שם. וגבי מוזיקה כ"כ המ"ב שם סק"ב). אולם במקום צורך, רשאים בני אשכנז להקל ברחיצה בצונן, מיד במוצאי התענית. (שמוצאי התענית קל דינה מט' הימים, מ"ב סק"ב, מקור חיים סי' תקנח).
מסר מנפוליאון: "עם שבוכה על העבר יש לו עתיד..."