לקראת שבת
מפרשת השבוע אנחנו לומדים לגבי השכר שאנחנו מבקשים מהקב"ה. ואתחנן זה מלשון מתנת חינם.
כאשר משה רבנו מבקש מהקב"ה בקשות הוא עושה זאת מפני שהוא רוצה מתנת חינם דווקא, ולא בגלל המעשים שלו. למה זה קורה? כי באמצעות זאת המתנה היא הרבה יותר גדולה ומשמעותית.
כאשר משה עולה למרום מראים לו כל מיני אוצרות: הראו לו אוצר של מי שלומד תורה, אוצר של מי שעושה חסדים ואז אוצר ענק וגדול יותר מהכל.
לכן אם אדם רוצה מתנה מהקב"ה עדיף לבקש מתנת חינם, וכך יקבל מתנה גדולה הרבה יותר. אם זה לפי מצוות שעשית אבל גם מלוות אליהן עבירות - הנה זה מתקזז.
כך גם לגבי צניעות, הרי את הגוף קיבלנו מהקב"ה, ולכן זאת המצווה שצריך לעשות אלא שמתנת חינם זה מרצונו של הקב"ה ולכן זה יותר משמעותי ועוצמתי.
הקב"ה, כאבא שלנו, הוא רחמן כלפינו. משל למה הדבר דומה - אחד שנתן אשראי לבן שלו. ובאשראי הבן קנה מתנות לאביו - בסוף זה הכסף של אבא שלו, וכך גם בעניין שלנו.