המקובל הרב יצחק בצרי: "היום הזה פותח לכם את המזל"

ערב ראש חודש אלול זה הפתיחה של הימים הנוראים, עם האדם פותח את החודש ברגל ימין, יזכה שכל התפילות התקבלו בהצלחה, ויהיה לו שנה טובה ובשורות טובות.

גם הנשים כל אחד תגיד את התפילה הזאת בכל חודש אלול, ולהתחיל מהיום.

נוסח התפילה לאומרה היום וכל יום מחודש אלול:
אָנָּא יְיָ! סָמַכְתִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְבַקֶּשְׁךָ שֶׁתִּשְׁמַע תְּפִלָּתִי הַקְּטַנָּה, הַיּוֹצֵאת מֵעִמְקֵי לְבָבִי הַנִּשְׁבָּר, וַעֲנֵה נָא לִקְרִיאָתִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדֻשָּׁה: "וֶהֱיֵה טֶרֶם יִקְרְאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה". אֵל מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל בַּקָּשָׁתִי שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ, וְקַבֵּל וִדּוּיִי שֶׁאֶתְוַדֶּה לְפָנֶיךָ: אוֹדֶה לְפָנֶיךָ וְאֵבוֹשׁ מֵחַטָאַי הַמָּרִים, שֶׁהִמְרֵיתִי מִצְוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת וְלֹא שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ. אֲדוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, טֶרֶם אַתְחִיל לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי, אֶפֹּל עַל פָּנַי וְאֶתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, שֶׁיִּגְבְּרוּ רַחֲמֶיךָ עַל כַּעֲסְךָ, וְתֵן לִי פִּתְחוֹן פֶּה אֵיךְ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ, וְקַבֵּל וִדּוּיִי בְּרֹב רַחֲמֶיךָ.

עֲשֵׂה עִמִּי כְּחַסְדֶךָ הַגָּדוֹל וְשָׁפְטֵנִי בְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ. אֲבַקֶּשְׁךָ, יוֹצְרֵי וּבוֹרְאִי, קַבֵּל נָא בַּקָּשָׁתִי, כִּי אֵין לִי מֵלִיץ יֹשֶׁר לְהַזְכִּיר זְכֻיּוֹתַי, רַק תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ לְעַמְּךָ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ, שֶׁיַּעֲלֶה וִדּוּיִי כֻּלּוֹ לְרָצוֹן לְפָנֶיךָ, וּפֶתַח לִי שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה. זְכֹר לְבָנֶיךָ אֲהוּבֶיךָ קַבָּלָתָם תּוֹרָתְךָ הָאֲהוּבָה בְּסִינַי, וּפְתַח גַּם לָהֶם שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה. קַבֵּל נָא דִּמְעוֹתַי הֲמָרוֹת, כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתָּ הַדְּמָעוֹת שֶׁהִזִּילוּ מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים בְּעֵת שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֵת בְּנוֹ יְחִידוֹ הֶחָבִיב, אָז נָפְלוּ דִּמְעוֹתֵיהֶם עַל חַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאָךְ הַמָּוֶת וְעִכְּבוּהוּ מִלִּשְׁחֹט אֵת אָבִינוּ יִצְחָק, כֵן יְעַכְּבוּ דִּמְעוֹתַי אֵת חַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת מִלְּכַלּוֹתֵנִי, חָלִילָה, אוֹ אֵת אִישִׁי, אוֹ מִי מִיּוֹצְאֵי חַלָצַי, אוֹ מִי מִמּוֹדָעֵינוּ וְאֶנְשֵׁי בְּרִיתֵנוּ. כֵן אֲבַקֶּשְׁךָ, שֶׁתְּרַחֲמֵנוּ, וֶהֱיֵה אַתָּה מֵלִיץ יֹשֶׁר בַּעֲדִי בְּעֵת תִּשְׁפְּטֵנִי בְּמִשְׁפָּטְךָ, וְקַבֵּל נָא תְּפִלָּתִי וּמְחַל לְכָל חֵטֹּאתָי.

רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים יִהְיוּ לִי לְמָגֵן, כִּי יְרֵאָה אֲנִי מֵחַטאֹתַי הָרַבִּים וְאֵינִי כְדָאִית וְאֵינִי יוֹדַעַת בַּמֶּה אַתְחִיל לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מִלְּפָנֶיךָ. לָכֵן קַבֵּל נָא תְחִנָּתִי בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה: "וְאֶעֱשֶׂה חֶסֶד, וְזָכַרְתִּי זְכוּת אָבוֹת לְבָנִים וּבְנִי בָּנִים" אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, נַחֲמֵנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, אָמֵן.

יְהִי נָא חַסְדְּךָ לְנַחֲמֵנוּ מִצַּעֲרֵנוּ הָרַב, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ" – כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה, יִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ, הֲלֹא הֵם יֵצֶר הָרַע וְהַשָּׂטָן הַמְּקַטְרֵג, וְיֵבוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה אֵל עוֹזֵר וּמְנַחֵם לְכָל הַקּוֹרְאִים אֵלֶיךָ בְּלֵב נִשְׁבָּר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה" אָמֵן.

לְמִשְׁפָּטֶיךָ נַעֲמֹד הַיּוֹם כִּי כֻּלָּנוּ עֲבָדֶיךָ, לָכֵן אֶבְכֶּה וְאֶצְעַק לִפְנֵי שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ: אָנָּא עֲנֵנִי בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְשֵׁב אַתָּה לְבַדְּךָ לִשְׁפֹּט מִשְׁפָּטִי. שָׁמְרֵנוּ, אוֹתָנוּ וְאֵת זַרְעֵינוּ, מִגְּזֵרוֹת אַכְזָרִיּוֹת, וְזַכֵּנוּ לְגַדֵּל בָּנֵינוּ בְּטוֹבָה, וְכָל צֶאֱצָאֵנוּ יְגַדְּלוּ צֶאֱצָאֵיהֶם בְּטוֹבָה, כִּי כֵן דַּרְכְּךָ לְרַחֵם עַל צְעִירֵי צֹאנְךָ הָרַכִּים.

בַּמֶּה אֲקַדֵּם לְפָנֶיךָ לְהַעְתִּיר וּלְהִתְחַנֵּן לְשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ! יוֹדַעַת אֲנִי, שֶׁאֵין לִי מִי שֶׁיַּמְלִיץ עֲבוּרִי, רַק דְּמָעוֹת עֵינַי הֲמָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הַחֲכָמִים: 'כָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעַלוּ לְבַד מִשַּׁעֲרֵי דִמְעָה'. לָכֵן, אֵל רַחוּם, קַבֵּל דִּמְעוֹתַי שֶׁאֲנִי שׁוֹפֶכֶת לְפָנֶיךָ וְשִׂמָן בְּנֹאדְךָ לִהְיוֹת, וְכַבֵּס בָּהֶן אֵת נַפְשִׁי מֵחַטָאַי וּמֵעֲווֹנוֹתַי, וַעֲבוֹר מִכִּסֵּא דִּין וְשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, אָמֵן.

תִּקְרַּב תְּחִנָתִי לְפָנֶיךָ, יוֹצְרִי, שֶׁלֹּא יַפְסִיק שׁוּם מְקַטְרֵג בֵּין תְּפִלָּתִי לְבֵין כִּסֵּא כְּבוֹדְךָ. לָכֵן אֶתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ: הָשֵׁב חֶרֶב דִּינְךָ לְתַעְרָה, וְהָרֵם יָמִין צִדְקֶךָ עָלֵינוּ וְעַל יְלָדֵינוּ הָרַכִּים, אָמֵן.

הַט אָזְנְךָ לִתְפִלָּתִי, אֵל טוֹב וּמֵטִיב, הַצִּילֵנִי מֵחֶרְפָּה וּמִגָּזֵל וּמִשְּׁלִיטַת אָדָם וּמִכָּל רַע, וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתְּהִלִּים הַקָּדוֹשׁ: "פּוֹתֵחַ אֵת יָדֶיךָ וּמַשְׁבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" אַתָּה לְבַדְּךָ תִּפְתַּח יָדֶיךָ הַרְחָבָה וּתְזוּנֵנוּ, וְלֹא נִזּוֹן וְנִתְפַּרְנֵס מִידֵּי בָּשָׂר וָדָם, אָמֵן.

רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי מֵחַטאֹתַי וַעֲווֹנוֹתַי, קַבֵּל תְּחִנָתִי וְהוֹשִׁיעֵנִי. יוֹדַעַת אֲנִי, שֶׁאֵינִי כְדָאִית לִפְתֹּחַ פִּי וּלְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מְאוּמָה, כִּי חָטָאתִי בְּפִי בְּחַטָאִים גְּדוֹלִים: לַצְתִּי, דִּבַּרְתִּי דִּבְרֵי נִבּוּל פֶּה וְכָל דִּבּוּר אָסוּר. רַק אַתָּה, אֵל רַחוּם, רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל תְּחִנָּתִי כְּמוֹ שֶׁקִּבַּלְתָּ תְחִנָּתָה שֶׁל חַנָּה, אֵם שְׁמוּאֵל, וּסְלַח לְכָל עֲווֹנוֹתַי.

בְּכָל לִבִּי אֶקְרָאֶךָ. לָכֵן אֲבַקֶּשְׁךָ, אָב הָרַחֲמִים וְצַדִּיק – זוֹ הִיא הַמִּדָּה שֶׁאַתָּה עוֹנֶה בָּהּ לְכָל קוֹרְאֶךָ: כְּשֵׁם שֶׁעֲזַרְתַּנִי עַד הֵנָּה, אֶתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ כְּבֵן הַמִּתְחַטֵא לִפְנֵי אָבִיו, שֶׁתַּעַנֵנוּ וּתְרַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנָיו, כֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ, עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אָמֵן.

הַעֲבֵר מִמֶּנִּי, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, חֲרוֹן אַפְּךָ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים בַּקָּשָׁתִי שֶׁאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ כַּפָּרַת עֲווֹנוֹתַי, וְשֶׁלֹּא אוֹסִיף לַחֲטֹא עוֹד, רַק תָּמִיד אֲקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ. אֲבַקֶּשְׁךָ, מַלְכִּי וֵאלֹהָי, שֶׁתְּאַמֵּץ לְבָבִי לְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ שֶׁצִּוִּיתָ לְאִמּוֹתֵינוּ, וְחַזֵּק אֵת יָדִי לָתֵת צְדָקָה תָּמִיד וּלְקַיֵּם מִצְוַת הַדְלָקַת נֵרוֹת בִּזְמַנָּהּ, וְיַשֵּׁר רַגְלִי לָלֶכֶת אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת לְהוֹדוֹת לְךָ.

מָה אֹמַר וּמָה אֲבַקֵּשׁ! נַפְשִׁי יוֹדַעַת כָּל מַעֲשַׂי הָרָעִים שֶׁעָשִׂיתִי. לָכֵן מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי, שֶׁבִּזְכוּת יְלָדַי הַצְּעִירִים שֶׁעוֹסְקִים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, תּוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ, שֶׁתִּשְׂרֹר הַשִּׂמְחָה תָּמִיד בְּמַחֲנֵנוּ, וְאַל יִשְׂרְרוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה בְּאָהֳלֵנוּ, אָמֵן.

אוֹדְךָ בְּכָל לִבִּי, אֱלֹהַי, כִּי אַתָּה טוֹב לַכֹּל, אַתָּה מְרַחֵם אֶת כֹּל, וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. אַתָּה מַקְשִׁיב לִתְפִלַּת הָעֲנִיִּים, וְאַתָּה מְכַפֵּר לַחֲטָאִים שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, כִּי קָדוֹשׁ וְנוֹרָא אַתָּה. אַךְ אֲבַקֵּשׁ מִשִּׁמְךָ הַטּוֹב, שֶׁתָּשִׂים מִדַּת הָרַחֲמִים בִּמְקוֹם מִדַּת הַדִּין, וְתַמְתִּיק לָנוּ הַדִּינִים וְיִשַּׁר לְפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵינוּ, אָמֵן.

וְאַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא שׁוֹפֵט אֱמֶת וּמִשְׁפָּטֶיךָ אֱמֶת, וְאַתָּה עוֹשֶׂה חֶסֶד וֶאֱמֶת וּמְכַפֵּר לַעֲווֹנוֹתֵינוּ. וּבְזֶה אָגִיל וְאֶשְׂמַח, שֶׁמִּתְחָרֶטֶת אֲנִי עַל עֲווֹנוֹתַי, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לַעֲשׂוֹתָם, וְעַל כָּךְ אוֹדְךָ בְּכָל לִבִּי.

רִחַקְתִּי הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁלִּמַּדְתָּ לַעֲשׂוֹתָם וְהִמְרֵיתִי מִצְוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת. אֵת אֲשֶׁר מְנַעְתָּנוּ מִלַּעֲשׂוֹת עָשִׂיתִי, וַאֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ לְקַיֵם לֹא קִיַּמְתִּי. מַה שֶׁאָסַרְתָּ הִתַּרְתִּי וּמַה שֶׁהִתַּרְת אָסַרְתִּי; מַה שֶׁטִּמֵּאתָ טִהַרְתִּי וּמַה שֶׁטִּהַרְתָּ טִמֵּאתִי. אַךְ בְּכָל אֵלֶּה לֹא כוונתי לְהַמְרוֹת רְצוֹנְךָ וּלְהַכְעִיסֶךָ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה בִּי כֹּחַ לַעֲמוֹד בפיתויו שֶׁל יִצְרִי הָרַע, לָכֵן סְלַח וּמְחַל עֲווֹנִי, אָמֵן.

הָקֵם לַאֲמָתְךָ חַסְדְּךָ. כּוֹרַעַת אֲנִי וּמִשְׁתַּחֲוָה לְעֻמָּתְךָ, אֵל חֶסֶד, כִּי אֵיךְ לֹא אֶפְחַד וְאֵיךְ לֹא תֹאחֲזֵנִי רְעָדָה וּפַלָצוּת בְּעֵת עָמְדִי לְמִשְׁפָּט בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, לְהִתְנַצֵּל עַל עֲווֹנוֹתַי. וְאַתָּה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא כְּמִדַּת בָּשָׂר מִדָּתְךָ, כִּי לִפְנֵי שׁוֹפֵט בָּשָׂר וָדָם אֵין רַחֲמִים בְּדִינוֹ, אֲבָל אַתָּה יְיָ עוֹשֶׂה פֶּלֶא וּמַרְאֶה רַחֲמֶיךָ בְּעֵת מִשְׁפָּט, לָכֵן רַחֵם עָלַי וְחִנֵּנִי בְּחַיִּים אֲרֻכִּים, לִי וּלְאִישִׁי וְלִילָדַי, אָמֵן.

גַּל מֵעָלֵי חֲרוֹנֶךָ, וּפִי שָׂטָן הַמְּקַטְרֵג עָלֵינוּ תָּמִיד, תִּסְתֹּם בְּקוֹל הַשּׁוֹפָר, וְכַפֵּר לַחֲטָאֵינוּ עַל יְדֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר. וּכְשֵׁם שֶׁאָנוּ תּוֹקְעִים בְּשׁוֹפָר כָּפוּף, כֵן נכוף לְבָבֵנוּ לְשׁוּב אֵלֶיךָ מֵעֲווֹנוֹתֵינוּ, וְנִזְכֶּה בְּשָׁנָה הַזֹּאת לִשְׁמֹעַ קוֹל שֹׁפָרוֹ שֶׁל מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, אָמֵן.

דָּבַקְתִּי בְּתוֹעֲבוֹת וּבְמַעֲשִׂים רָעִים. נָתַתִּי עַצְמִי בְּיַד יִצְרִי הָרַע לְגָרוֹת אוֹתִי, וְלֹא הִתְבּוֹנַנְתִּי שֶׁסּוֹפִי לַעֲמוֹד בְּפָנֶיךָ לְמִשְׁפָּט, רַק הָלַכְתִּי אַחַר מַאֲוַיֵּי לִבִּי. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם אֶרְצֶה לְהִתְוַדּוֹת לִפְנֵי שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ עַל עֲווֹנוֹתַי – יָמַי יִכְלוּ, וְעֲוֹנוֹתַי הַמָּרִים וְהָעֲצוּמִים לֹא יִכְלוּ, עַל אֵלּוּ עֲבֵרוֹת אֶתְוַדֶּה? אִם עַל אֵלֶּה שֶׁעָשִׂיתִי בְּרָצוֹן, אוֹ עַל אֵלֶּה שֶׁעָשִׂיתִי בִּשְׁגָגָה וְאֹנֶס. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיִךָ, כְּשֵׁם שֶׁרָחַצְתִּי עַצְמִי בְּדִמְעוֹתַי, כֵן תְּכַבְּסֵנִי ותטהרני מִכָּל עֲווֹנוֹתַי, אָמֵן.

וְאֶשָּׂא דִּבּוּרִי אֵלֶיךָ, אָבִי שְׁבַּשָּׂמַים, לְבַקֵּשׁ חַסְדְּךָ, וְאֶפְתַּח בְּאֵימָה וּבְהַכְנָעָה: אוֹי וַי לִי! אֵיךְ לֹא יָרֵאתִי מִפְּנֵי שְׁנֵי עֵדַי, הֵם שְׁנֵי מַלְאָכִים הַמְּלַוִים לָאָדָם וּמְעִידִים עַל חַטֹּאתָיו הַמָּרִים בְּעֵת עָמְדוֹ לְמִשְׁפָּט, וּמַרְאִים לוֹ חֲתִימַת יָדוֹ עַל עַווֹנוֹתָיו. אוֹי! כֵּיצַד לֹא יָרֵאתִי וְלֹא רִחַמְתִּי עַל יְלָדַי הָרַכִּים, שֶׁעֲלוּלִים הָיוּ לְהִלָּקַח מִמֶּנִּי עֵקֶב עֲווֹנוֹתַי. לָכֵן אֲבַקֶּשְׁךָ שֶׁתְּרַחֵם עָלַי בְּרֹב חַסְדְּךָ, אָמֵן.

לוּלֵא חֲסָדֶיךָ הָעוֹמְדִים לוֹ לָאָדָם, עַל מָה אֶסְמֹךְ וְאֶשָּׁעֵן בַּיָּמִים אֵלּוּ, יָמִים נוֹרָאִים, בָּהֶם נִפְקָד כָּל הַיְּצוּר, וְכָל מַעֲשֶׂה אָדָם וַעֲלִילוֹתָיו נִקְרָאִים לְפָנָיו? אֶל מִי אֶפְנֶה לְיֵשַׁע לִי? אֵין לִי אֶלָּא לְהִשָׁעֵן עַל רוּבֵּי רַחֲמֶךְ, שֶׁבָּרָאתָ לִבְרִיוֹתֶךָ אֵת הַתְּשׁוּבָה מֵחֲטָאֵיהֶם, לָכֵן אֲקַבֵּל עָלֵי לָשׁוּב עַל כָּל חַטָאַי וּלְעָבְדְּךָ מֵעַתָּה בְּיֹשֶׁר לֵבָב.

כְּחַסְדֶךָ תְדִינֵנִי, יְיָ אֱלֹהָי, עַמְּךָ צוֹעֵק וּמְבַקֵּשׁ לְפָנֶיךָ, לָכֵן כַּפֵּר נָא לַעֲווֹנוֹתָיו וְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ. עוּרוּ אֲבוֹתֵינוּ, יְשֵׁנֵי מַכְפֵּל, לְסַעֲדֵנוּ. אַךְ אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים לְהִצְטַדֵּק בָּהֶם, לָכֵן נְבַקֵּשׁ נָא מִבּוֹרְאֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם עָלֵינוּ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַשִׁיבֵנוּ אֵלֶיךָ וְשׁוּב לִקְרֹא לָנוּ עַמְּךָ, יָגוֹלוּ חַסְדְּךָ עַל מִדוֹתֶיךָ, בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אָמֵן סֶלָה.

מֵצַר אֲנִי שׁוֹכֶנֶת מֵרֹב עֲווֹנוֹתַי הָרָעִים, בְּאֵיזֶה מַתַּן וְשֹׁחַד אֶתְרַצֶּה לְפָנֶיךָ, בּוֹרְאִי, שֶׁתִּמְחַל לַעֲווֹנוֹתַי? אֵין לְפָנַי דֶּרֶךְ לְרַצּוֹתְךָ כִּי אִם תְּשׁוּבָה וְוִדּוּי, לָכֵן אָשׁוּב וְאֶתְוַדֶּה לְפָנֶיךָ: חָטָאתִי לְפָנֶיךָ! לָכֵן אֶבְכֶּה וְאֶצְעַק: כַּפֵּר לַעֲווֹנוֹתַי!

הֵן לְרַחֲמֶיךָ וְחַסָדְךָ יִחָלְתִּי. אַל תָּבוֹא בְּמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי מִי יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ בַּמִשְׁפָּט? חֶסֶד וְרַחֲמִים יְקַדְּמוּ פָּנֶיךָ לְהַמְתִּיק מִשְׁפָּטֵנוּ וְדִינֵנוּ. עֵינֶיךָ לְצֶדֶק יַבִּיטוּ בְּרַחֲמֶיךָ. תֵּן לָנוּ חַיִּים, כִּי אָבִינוּ אָתָּה וַאֲנַחְנוּ בָּנֶיךָ הָרַכִּים. אֵיךְ תּוּכַל לִשְׁמֹעַ קוֹל בְּכִיָתֵנוּ, לָכֵן רַחֶם נָא עָלֵינוּ וְקַבֵּל בַּקָּשָׁתֵנוּ.

וְהִתְמַלֵּא בְּרַחֲמִים עַל בָּנֶיךָ. כִּי אַתָּה קְרָאתָנוּ בָּנִים – רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים. וְאִם אֵינֶנּוּ רְאוּיִים לְהִקָּרֵא אֶלָּא עֲבָדִים לְפָנֶיךָ – עֵינֵנוּ לְךָ תְּלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ, אָמֵן.

רַעַשׁ וְרֶגֶשׁ יוֹם מִשְׁפָּט תַּשְׁקִיט בְּרַחֲמֶיךָ. עַד אָנָּא תִּשְׁכָּחֵנוּ? זְכֹר אַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתָנוּ, לָכֵן הוֹשִׁיעֵנוּ בְּיָמֵינוּ כִּי רַבּוּ צָרוֹתֵנוּ, לָכֵן רַחֵם נָא עָלֵינוּ, אָמֵן.

רַחֲמֶיךָ יַעַמְדוּ בְּעַד רְשׁוּמִים בְּכִסֵּא כְּבוֹדְךָ. וּזְכוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁכִּבֵּד שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ, תַּעֲמֹד לָנוּ, שֶׁלֹּא נָבוֹא, חָלִילָה לַעֲנִיּוּת וּשִׁפְלוּת, אָמֵן.

יָדַעְתִּי בְּנַפְשִׁי כִּי סַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים. אַךְ לְשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ אֲקַוֶּה, שֶׁלֹּא תְּדַקְדֵּק עִמָּנוּ בְּדִקְדּוּק הַדִּין, וִיקֻיַּם בִּי מַה שֶּׁכָּתוּב: 'מַעֲבִיר רִאשׁוֹן', ו'רַב חֶסֶד, מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד', אָמֵן.

עֵת תֵּשֵׁב עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, אֲבַקֶּשְׁךָ, אֵלִי שֶׁבַּשָׁמַים, שֶׁתֵּשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וְתִשְׁפְּטֵנִי בְּמִדַּת הָרַחֲמִים, וְאַל תְדִינֵנִי לְפִי עֲווֹנוֹתַי, כִּי מְקַּבֶּלֶת אֲנִי עַל עַצְמִי לִגְדוֹר פִּרְצוֹתַי וְלֹא אֶחֱטָא עוֹד.

קוֹל שַׁוְעָתֵנוּ תִּשְׁמַע וְתַאֲזִין, וְקַבֵּל נָא חֲרָטָתִי אֲשֶׁר מִתְחָרֶטֶת אֲנִי עַל דְּרָכַי הָעֲקַלְקַלוֹת, וִיקוּיָם בִּי מַה שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ: "עָווֹנוֹת נַעֲשׂוֹת לוֹ כִּזְכֻיּוֹת" אָמֵן.

בְּצִדְקָתְךָ תָּדִיחַ כִּתְמֵי נִשְׁמָתִי, שֶׁנִכְתְּמָה בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים. כִּי אִם תְּדוּנֵנו לְפִי דְּרָכֵינוּ הָרָעִים, הֲלֹא יִצַרֵנוּ מְפַתֵּנוּ לַעֲשׂוֹת רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וְאִם נֵצֵא חַיָּבִים בַּדִין, מַה תִּהְיֶינָה תּוֹצָאוֹת מוֹתֵנוּ אוֹ מוֹת יַלְדֵּנוּ הָרַכִּים, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי 'לֹא הַמֵּתִים יְהַלְּלוּ יָהּ', ו'בִשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לְךָ'! אֶלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם, אַתָּה חַי וְקַיָּם, לָכֵן רַחֵם עָלֵינוּ, וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו לְכָל אֲשֶׁר יִקְרְאוּהוּ בֶאֱמֶת" וְרַחֶם נָא עַל עַם מַמְלִיכֶיךָ, כִּי אָנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, לָכֵן מַהֵר לְרַחֵם עָלֵינוּ וּלְהָשִׁיב שְׁכִינָתֶךָ לְצִיּוֹן עִירְךָ, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב" אָמֵן סֶלָה.

בתמונה הגאון המקובל הרב יצחק בצרי שליט"א בפתח גן עדן במערת המכפלה היום בתפילה ובדמעות על עם ישראל.

הרוצים שהרב בצרי שליט"א יזכיר את שמם בתפילה בציון ירשמו בתגובות

נא לשתף ולהפיץ לזיכוי הרבים בכל המדיה!