זוג הורים עם שישה ילדים בדירת חדר ואז נחתה עליהם המכה הקשה

הרב שניר גואטה בסיפור מרתק על עוצמת האמונה והבקשה מהבורא לעומת מקרים דומים שאין בהם את אותו הלהט והרצון.

אברך אחד ששקד על תלמודו הרבה שנים גר עם המשפחה שלו בצפיפות נוראית. הילדים ישנו בסלון, במטבח ובכל מקום שאפשר כי הדירה הייתה ממש קטנה.

יום אחד הוא החליט ללת לכותל המערבי להתפלל לבכות ולהתחנן לה' שיושיע אותו מהמצב שבו הוא נמצא כי כבר אין מה לאכול, הם חיו בעוני גדול.

בכותל הוא התרפק ובכה בתפילות ובכיות נוראיות. היה שם אדם שראה אותו ושאל למעשיו אך הוא אמר לעצמו שאין טעם לספר לו. האיש התעקש ואז האברך התחיל טיפה לספר - בסיום הדברים אמר לו האיש שהוא יכול לעזור לו אך האברך הופתע ולא האמין. רק כאשר ראה את הרכב אליו הם הלכו - הבין האברך וקיווה אך עדיין, זה היה נראה לו חלום.

תוך כמה דקות התקשר האיש, מצא דירת חמישה חדרים מרווחת ומסר את המפתחות לאברך, כל זאת מבלי שהכיר אותו. בלי מקדמה וישר נכנסו לדירה.

תהה האברך מדוע הוא עוזר לו? האיש סיפר שקיבל בירושה מליונים, אך לצערו הוא התבשר אך לפני כמה חודשים שבעקבות המחלה ימיו ספורים והוא מחפש מישהו שיהנה מכל מה שיש לו.

כאשר שמעו זאת האברכים האחרים בכוול נסעו גם הם לכותל אולי תגיע להם ישועה. התחננו והתפללו אך לא קרה דבר. רק קבצן אחד שביקש מהם תרומה. 

ומה ההבדל בין שני הסיפורים? מדוע האחד נענהו ואילו הם לא? בשאלה מאיפה מגיעה התפילה, מה הרצונות שלך ואיך הדברים נעשים.